אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לפתוח כמו כולם באיחולי החלמה מהירה לפצועים, ותנחומינו למשפחות השכולות של כל הנרצחים.
ברצוני לאחל כמה איחולים עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, והפעם בחרוזים: קיץ בריא, כנסת נכבדה של מדינת ישראל. בפתיחתו של הכנס הזה מה לך נאחל? שהכנס ייגמר כלעומת שבא. שהממשלה הזאת תיפול במהרה. שהשפיות תחזור להנהגת המדינה, ושהצביעות תפסיק לשלוט מעל כל במה. את מסדרונותייך לא יקשטו עוד דגלי אויב, ואת ספסלייך לא יחבוש עוד אדם כוזב. שחברייך יהיו נאמנים למדינתם, ולא ימכרוה לאויבי עמם. ששרייך לא יפלגו עוד את העם אשר בציון יושב, ואהבת חינם שוב את היהודים תאחד. שנבחרי הציבור יעמדו במילותיהם, והציבור שוב יוכל לתת אמון בהבטחותיהם. שלשמך תהיי ראויה כבית המחוקק, ואת המסורת היהודית תילחמי לחזק. לא ירכב עלייך שלטון זרים בלתי צודק של פרוגרסיביים, קרנות ובעלי הון עתק.
ואם כבר עוסקים באיחולים, אז לכבוד מדינת ישראל נוסיף עוד כמה מילים: שבראש הממשלה יעמוד מי שנהנה מאמון הציבור ומי שפיו וליבו שווים, וששרת האנרגיה לא תחסום את מדינת ישראל מחיפוש משאבים. ששר החוץ לא ימשיך בעיני העמים לביישנו, וששרת החינוך לא תהנדס את מוחות ילדינו. ששר האוצר במגזר זה או אחר לא יתעמר, וששר התקשורת לא ינסה לכפות את דעותיו על ציבור אחר. ששר הביטחון לא ישלח שי מבזה למשפחות שכולות, וששר הבריאות לא יקדם אג'נדות אלא יטפל במחלות. שהשר לביטחון פנים יבדיל בין אחים לבין אויבים זרים, וששרת התחבורה תתעסק בפקקים ולא במזגני המגדרים. ששר המשפטים לא ירוקן את הדמוקרטיה מערכיה, ושהשר לשירותי דת לא יהפוך את המדינה היהודית למדינת כל אזרחיה. בחודש שבו זכינו לחידוש ממלכתנו, נזכה לראות בבניין ארצנו, נצעיד את מדינתנו לשחר גאולתנו, ובשוב השם לציון תחזינה עינינו. תודה רבה.
267 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.