קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום, כבוד יושב-ראש הכנסת, מזכירת הכנסת היקרה, שאני עוד מסתגלת למחשבה שאת מסיימת את תפקידך, אבל נציין את זה בנפרד, חברי כנסת יקרים, קודם כול, תודה רבה ליוזמים וליוזמות של היום החשוב הזה. אני הייתי חלק מהדיון שהתקיים, ואני חושבת שהוא היה חשוב מאוד.
אנחנו עושים מאמצים מאוד מאוד גדולים במשרד לשוויון חברתי לייצר כתובת ברורה לקהילה הגאה בישראל, ובאמת הייתה לנו הזכות בשנת 2020 להשיג לזה תקציבים בפעם הראשונה בעזרת שיתוף פעולה עם חברי חבר הכנסת איתן גינזבורג, ולבנות בפעם הראשונה תוכנית עבודה מסודרת כלל-ארצית למען קהילת הלהט"ב במדינת ישראל.
המנגנון שהחלטנו לפעול דרכו הוא השלטון המקומי, מתוך תפיסה שדרך הרשויות המקומיות אנחנו יכולים להגיע לאנשים. כי אנחנו לא רוצים שרק בערים שבהן יש מודעות גבוהה לנושא – שזה בעיקר במרכז, בואו נאמר את האמת – אז רק שם יהיו שירותים ותהיה מודעות לצרכים הייחודיים של קהילת הלהט"ב. לכן פנינו לרשויות מקומיות בקול קורא מאוד אטרקטיבי: אמרנו שעל כל שקל שרשות מקומית תיתן כדי לבנות תוכנית עבודה למען קהילת הלהט"ב אנחנו, המשרד לשוויון חברתי, ניתן תשעה שקלים.
בדרך הזאת הצלחנו לפרוץ הרבה מאוד גדרות ולהגיע למקומות שעד אז לא הייתה בהם מודעות לנושא הזה ולא ניתנו שירותים, מקומות שלא הייתה בהם בהכרח התנגדות אלא חוסר מודעות. באמצעות הקול הקורא הזה הגענו למקומות כמו אפרת, שזה בכלל מקום עם אופי דתי, לירוחם, לעכו, לדימונה ולעוד מקומות שאני רואה ממש הישג גדול בזה שהגענו אליהם. פתאום אנחנו רואים שהרשויות המקומיות קולטות עובדים שיעסקו בנושא הזה ומפתחות תוכנית עבודה, ובתים פתוחים נפתחים.
הרשויות מדווחות על תוכנית עבודה מאוד רצינית. הם בעצם בוחרים בין הרבה מאוד פעילויות, תפריט של פעילויות שהם יכולים להשקיע בהן – קבוצות תמיכה, סיוע לאנשים מבוגרים בקהילת הלהט"ב, שזה משהו שלא מדברים עליו, אבל הבדידות בקרב מבוגרים מקהילת הלהט"ב היא מאוד מאוד קשה, וכל תחום הטרנסג'נדר ותחום התעסוקה – זה באמת על גבול הבלתי-אפשרי למצוא עבודה כטרנסג'נדר בישראל – ועוד ועוד תחומים חשובים. שיתוף הפעולה הוא פשוט מרגש. חבל שזה לא קרה קודם. ממש ככה. אנחנו רואים למעלה מ-70 רשויות מקומיות שלוקחות חלק בתהליך הזה. בנתיב הזה אנחנו בעצם משקיעים את עיקר המשאבים, מתוך אמונה שדרך השלטון המקומי נוכל לחולל את המהפכה ולהגיע לכל חלקי מדינת ישראל, כי קהילת הלהט"ב נמצאת בכל מקום, בכל קהילה, בכל חברה, ולכן אנחנו רוצים להגיע אליהם דרך הרשויות המקומיות.
מעבר לזה, אנחנו עושים מיזמים משותפים עם הארגונים בקהילת הלהט"ב. אני חושבת שאחד מהמיזמים שאני הכי הכי גאה בהם זה מה שאנחנו עושים עם עמותת בת קול. אנחנו בדיוק השקנו עכשיו מוקד חירום שנותן מענה לנשים דתיות וחרדיות שיוצאות מהארון ומתמודדות עם קשיים שפשוט אי-אפשר לתאר אותם. הן מאבדות בבת אחת את העורף המשפחתי, את העורף הפיננסי, מאבדות לפעמים את האמונה באלוהים שלהן, ואנחנו בעצם מושיטים להן יד, שבעיניי זה ממש הצלת נפשות, לא פחות מזה. אנחנו גם רואים ששיעור ההתאבדויות הוא לא קטן. אנחנו באמת צריכים להושיט יד לאנשים שנמצאים בצמתים כאלה. אנחנו פתחנו מוקד שיש בו רבנים ופסיכולוגים וקבוצות תמיכה, ובעיניי זה ממש מציל חיים.
מעבר לזה, אנחנו משקיעים עוד בהכשרות של עובדים בשלטון המקומי; לצורך העניין, להגיע לרשות ערבית, שיש שם עובדות סוציאליות דתיות, שמעולם מעולם לא ניהלו שיח עם בן אדם שיצא מהארון ולא מכירות את הקשיים שלו. ובאמת, כשעושים את המפגש הזה, ואדם, גם אם הוא דתי ולא מאמין, וחושב שזה לא בסדר לחיות ככה, בדרך הזו – כל אחד ואמונתו – ברגע שעובדת סוציאלית, לא משנה מה האמונה שלה, פוגשת את האדם, היא רוצה להושיט לו יד, היא רוצה לעזור, לא משנה אם האמונה שלו והאמונה שלה שונות זו מזו. וזה באמת תהליך מאוד מאוד עמוק שאנחנו עושים. וגם אל רשויות שלא ניגשו לקול קורא אנחנו רוצים להגיע באמצעות מיזמים ייחודיים, למשל העיר ירושלים, העיר שיש בה הרבה מאוד חרדים וערבים, ועיריית ירושלים בחרה שלא לגשת לקול הקורא – אנחנו לא רוצים להותיר אותה מאחור. אנחנו בעצם עשינו פיילוט ייחודי לירושלים, שמתמקד באוכלוסייה של הערבים והחרדים, וגם מתעסק לא רק בחברי הקהילה עצמם אלא בסביבה שלהם, במעגלי השיח, בהעלאת המודעות לנושא הזה. ויש עוד ועוד פרויקטים, כמו תמיכה בקליניקה שמלווה הורים שעוברים את תהליך האימוץ. באמת שווה – מי שרוצה לעיין בתוכנית העבודה שלנו, אני חושבת שהיא מאוד מאוד יפה.
לשמחתי, בממשלת השינוי זכינו לעוד שותפים מצוינים, גם בכנסת – יוראי ואיתן – ובאמת כולם – וגבי ומיכל רוזין. באמת, יש לנו קואליציה מאוד מאוד חזקה לנושא הזה, ובעזרת ניצן הורוביץ, השותף החשוב שלי למהלך הזה, הצלחנו לבנות עכשיו תוכנית לשלוש שנים קדימה, של 90 מיליון שקלים, 30 מיליון שקלים בכל שנה. את הבסיס הזה שיצרנו, דרך הרשויות המקומיות, דרך שיתופי הפעולה עם ארגוני הלהט"ב, אנחנו נלך ונרחיב. בעיניי זו בשורה מאוד משמעותית. אני רואה בזה ממש תחילתה של מהפכה. זה לא היה קיים, וזה מאוד משמעותי.
אני חושבת שהאתגר שלנו כרגע זה להפוך את זה למשהו קבוע, להפוך את זה למשהו שלא תלוי בהרכב הממשלה, לא תלוי בשאלה מי השר, אלא משהו שהוא חלק מהרוטינה הממשלתית. התקציבים האלה צריכים להיות בבסיס התקציב, הם לא צריכים להיות חלק מהסכמים קואליציוניים. הם צריכים להיות חלק מהפעילות הסדורה, הברורה-מאליה, של משרדי הממשלה. אני חושבת שבפני האתגר הזה אנחנו ניצבים עתה. אנחנו צריכים להכניס את זה לבסיס התקציב, אנחנו צריכים יחידה מסודרת של כוח אדם שמתעסקת בזה. אנחנו צריכים פשוט להסדיר את הפעילות המאוד-חדשנית הזו שעסקנו בה. אז אני מאחלת לנו שנצליח בזה, ואני בטוחה שכל הכוחות, גם כאן בכנסת וגם בממשלה – נאחד כוחות כדי להשיג את המטרה הזו בדיוני התקציב הקרובים. אני מודה לכם גם על היום החשוב הזה, וגם על העבודה יום-יומית, שמלאה באתגרים, מלאה בפרטים, אבל בסוף, אני חושבת שיש לנו הרבה במה להתגאות ביום הזה. תודה רבה.
891 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.