קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן במליאה והתרעתי על כך שהגינוי הגורף של מערכת החוק בישראל מוביל לאנרכיה. היו אלה ימים של כאוס. ראש האופוזיציה אפילו התיימר, מעל במה זו ממש, לדמות את פרשת פגסוס, ואני מצטט, לשימוש של צה"ל במטוסי F-35 שאנחנו משתמשים בהם נגד איראן, חיזבאללה, חמאס, כדי להפציץ את אזרחי ישראל, לא פחות ולא יותר. סוף ציטוט. שר המשפטים והבט"פ לשעבר כינה את המשטרה ואת הפרקליטות מאפיוזה קרימינלית. האחרים זעקו זעקות שבר נגד המשטרה, הפרקליטות ואפילו נגד ועדה ממלכתית או ממשלתית בטענה שלא יספיקו לנקות את הרפש. לפי זעקותיהם המבהילות והמפחידות, כל המערכת רקובה, אין עוד אמון במשטרה ובמערכות החוק הישראלי והכול אבוד. שוד ושבר.
חווינו שבועות של טרלול של מדינה שלמה סביב קמפיין אגרסיבי אשר לא התבסס על ראיות שהוצגו בפני הציבור אלא על שמועות בעלמא. זעקות השבר בדבר יום הכיפורים של החברה הישראלית ובדבר המדינה הטוטליטרית היו לעיתים היסטריות. כולנו הבנו שדרושה חקירה יסודית, וגם אני הייתי בעד ועדת חקירה, אבל עכשיו, כשהמציאות נראית שונה לחלוטין, עלינו לשאול את עצמנו מה ראוי לעשות עם זה.
כיצד נכון לנהוג עתה כשהולך ומתברר שלא כצעקתה? האם עלינו לשמוח לאידו של כל כלי תקשורת כזה או אחר שרק אתמול חגג את ניצחונו המקצועי?
הייתכן שנניח למשבר ווטרגייט הישראלי להפוך לפארסה?
את התנהלותה הגמלונית של המשטרה במשבר – התנהלות שלא עזרה לאף אחד להבין מוקדם יותר שייתכן שבכלל מדובר בספין – אני מותיר לטיפולו של מי שמופקד על כך. יש להצטער על שזו התנהלות דוברות המשטרה: דובר אחד למפכ"ל, דובר אחר למשטרה, והמפכ"ל עצמו משדר מאבו דאבי. המשטרה חייבת לעבור שיקום וחייבים להחזיר לה את אמון הציבור. אבל אסור לתת לנו בשום אופן להגיע למצב של אנרכיה וחוסר לגיטימציה, ויש להימנע מהרס המערכת ברטוריקה בלתי נשלטת נגד מוסדות המדינה.
הבית הזה אחראי, בין היתר, לנורמות שעל פיהן יחיו תושבי מדינת ישראל את חייהם ולקביעת האיזון הראוי בין ערכים דוגמת חופש הביטוי לבין זכותם של אנשים ושל גורמים אחרים, פרטיים וציבוריים, שלא יכפישו אותם ושלא יוציאו את דיבתם רעה. בעידן הטכנולוגי המתקדם שבו אנו חיים, הרשתות החברתיות והפייק ניוז מסכנות דמוקרטיות רבות. זהו עידן הפופוליזם, שבו אפקט הפרפר של הרשת הוא יום-יומי; כך, גם אם אין יד זדונית שמהדהדת במכוון את המסר, ועל אחת כמה וכמה כאשר נעשה שימוש תכוף בבוטים או ביד מכוונת ברורה אשר מאפשרים למפיצי המידע לשלוט במסר ולעשות בתודעה הציבורית כבתוך שלהם.
בשנים האחרונות למדנו, אדוני, שגם האויב יודע להצטרף לחגיגה וללבות את האש. אבל מי מופקד על שמירתנו מפניו? כיצד ניתן להבטיח שאנו לא מתפוררים מבפנים, אדוני, גם בסיועו? התחרות האין-סופית בין כלי התקשורת מי ישדר את הסקופ כמה שניות לפני האחר, מכריעה אפילו עורכים מנוסים שלא היו שותפים לפרסום הראשוני, אך מבקשים להיות רלוונטיים בתוך החגיגה התקשורתית של החשיפה לכאורה. אלא שבדרך הם מאבדים כל רסן מקצועי ואתי כאחד.
הסטנדרטים הנדרשים היום מעורך או מיועץ משפטי של כלי תקשורת חייבים להיות קשוחים הרבה יותר. לא מדובר רק בעניין של אתיקה מקצועית, מדובר בשלום החברה ממש. עלינו להוביל לתגובה נחרצת בגין פרסומו של כל פייק ניוז פוגעני, אדוני השר שיושב כאן, וזאת גם על מנת שהנפגעים מפרסום כזב יוכלו לעמוד באופן אפקטיבי על כבודם ועל שמם הטוב ועל מנת שיהיה בידם להיפרע מאמצעי תקשורת שהתרשל.
על עורכי אמצעי התקשורת בישראל לשאול את עצמם בכנות אם הם מוודאים שהמקורות של התחקיר שאת ממצאיו המרעישים בכוונתם לפרסם לא היו מעורבים בעבר בפסאודו-חשיפות שלא הניבו אף הן ולו בדל ראיה. האם לפני שהם חורצים את דינו של זה או אחר הם מקפידים לוודא שאין מדובר במסע נקם, למשל, ומבצעים אימות נוסף, הצלבות, לפני שהם מתפתים לפרסם ראשונים את הסקופ?
חבריי חברי הכנסת, במצבו הנוכחי, הדין אינו נותן בידינו פתרון טוב לסוגיות אלה.
הגיע הזמן שהן יידונו בבית הזה באופן רציני ויסודי ובכובד ראש.
אני מסיים. חופש הביטוי הינו זכות יסוד אשר יש להקפיד בכבודו – – –
אני מסיים. חופש הביטוי הוא זכות יסוד אשר יש להקפיד בכבודה – את האיזון הראוי והנכון – –
– – שעליו יש להקפיד, שבין זכות יסוד זו לבין זכותו של אדם לשם טוב ולכבוד, משתנה בחלוף העיתים ובהתקדם הטכנולוגיה. חוק איסור לשון הרע נחקק ב-1965 – –
– – ומאז חקיקתו לא הוכנסו בו שינויים. הגיע הזמן, ואני קורא לכולנו – –
משפט אחרון, אדוני. – – מעל במה זו: אם, כפי שהולך ומתברר לכאורה, הממצאים יעידו שאכן מדובר בפרסומים חסרי תשתית, אל לנו לעבור לסדר-היום. עלינו לפעול על מנת לשמור – –
714 מילים של יוסף שיין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.