קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לשבח את חברת הכנסת קטי שטרית. אני חושב שהביקורת במקום וגם העבודה רצינית, ואני לוקח לתשומת ליבי אם לא עניתי על שתי שאילתות. אנחנו נבדוק, זה לא אמור לקרות. אני חושב שהביקורת חשובה, וטוב שכך, ודווקא הרמת לי להנחתה, כי בעיניי כך הכנסת צריכה להתנהל.
שמונה חודשם מאז הוקמה הממשלה הזאת, נדמה לי שזה מספיק זמן לעבור את כל שלבי האבל, ההדחקה, ההכחשה – כל מה שצריך כדי להכיר בזה שיש פה ממשלה יציבה. הממשלה הקיימת העבירה תקציב, מתכננת עוד אחד, פועלת, מתמודדת עם אתגרים גדולים מבית ומחוץ. שמונה חודשים זה מספיק זמן לדלג על השיח הרדוד שהתנהל כאן, לצערי, בחודשים האחרונים, ולכן אני רוצה לשבח אותך. זה שיח שצריך להתנהל – ביקורת כלפינו, השרים, כלפי הקואליציה, ומענה, וגם הנעה לפעולה; לעבור לשיח ענייני.
אני לא רוצה פוליטיקה חדשה, אני רוצה את הפוליטיקה הישנה. להפך – שנקיים פוליטיקה שבה מתווכחים לגופו של נושא ולא לגופו של אדם, פוליטיקה שמצליחה לראות מעבר לאינטרס הצר ולחפש הסכמות למען טובת המדינה, וגם לחפש ויכוחים. זאת אומרת, חלק מהתפקיד שלנו כאן הוא גם להתווכח, ולא חסרים נושאים שעליהם אנחנו יכולים להתווכח המון, ולא חסרים נושאים שעליהם אנחנו יכולים להסכים. אני אומר כאן לחבריי חברי הכנסת: האם נושא החזרת הריבונות לנגב ולגליל לא משותף לכולנו? הפשיעה במגזר הערבי, הירי הבלתי-פוסק, אמצעי הלחימה – לא משותף לכולנו? מה שהתרחש לא מזמן בערים המעורבות לא משותף לכולנו?
ואני – חבר הכנסת ארבל, גם ירושלים וגם שייח' ג'ראח, נכון. יש לך כאן יושב-ראש כנסת שהיה מפקד מחוז ומכיר היטב את ירושלים ואת התסבוכות שלה. ואני שואל אותך: זה לא משותף לכולנו? ואתה יודע מה, חבר הכנסת ארבל, אני לא כאן עם נאום האשמות. אני לא בא להאשים אותך ולא בא להאשים את הממשלה הקודמת – את נתניהו ואת הממשלות הקודמות. זה אפילו התחיל לפני כן, וזה כבר לא משנה למה אתם גיליתם את הבעיה רק עכשיו, בכלל לא משנה. אתה יודע מה? גיליתם עכשיו שהנגב והגליל בבעיה, ושייח' ג'ראח, והערים המעורבות – הרווחנו כולנו. אבל זו בעיה שמשותפת לכולנו, שלטון ואופוזיציה.
ואפשר לגעת בכל נושא. מה לגבי יוקר המחיה, חבר כנסת ארבל? אנחנו לא יודעים 15 שנה שהדירות עולות, שהמחיר של הדירות עולה, וככל שעובר הזמן כך יש יותר משכורות, יותר משכורות – – –
אז אתה אומר – אז איפה בשנה, בארבעת החודשים של הממשלה הזאת? של הממשלה הקודמת? בשמונה של זאת? אני חושב שאתה יודע כמוני, ואין אזרח ישראלי שלא משנה מה תגיד, לא ידע שב-15 השנים האחרונות מחיר הדירות עלה, או שהוא לא יודע שמחירי המזון ומוצרי ההיגיינה, יש עליהם בעצם פקק שעוצר את היבוא, ולכן המחירים גבוהים.
אף אחד לא יודע שאין פה פתרון קסם, אלא מאמץ משותף? ואתה יודע מה, מה היה רע לקחת חלק בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ולקבל החלטות ולהצביע?
משה, משה, אתם מקפידים לא לקחת חלק.
אתם מקפידים לא לקחת חלק, אתם כמשקיפים חיצוניים. ואני אומר: קדימה, בואו תיקחו חלק. אף צד הרי לא מחזיק את התורה כולה, כידוע לך, לא הממשלה, לא האופוזיציה, והיכולת שלנו לעזור לאזרחי ישראל תלויה ביכולת שלך, שלכם, לקיים דיון ענייני – לקיים דיון ענייני שלא עוסק רק במה שלא אלא גם במה שכן, והכן חשוב.
ואתה יודע מה, אני רוצה להתווכח על דת ומדינה. בעיניי, המדינה צריכה להתערב כמה שפחות בדת של תושביה. איפה שהיא לא מתערבת, שם צומחת יהדות; איפה שהיא מתערבת – בורחים. בעיני המפלגות שלכם – החרדים, החרד"לים, הליכוד – יש מונופול חרדי על היהדות. זה ויכוח לגיטימי, ויכוח ראוי. בוא נקיים אותו, בשביל זה נועדה הכנסת. מה לגבי גבולות המדינה, ההתיישבות? הרי זה קו שלא עובר בקואליציה–אופוזיציה, יש פה כנראה הסכמות שחוצות את זה. כלכלה – אני חושב שחייזר היה מתקשה מאוד להבחין מי כאן שמאל שנוטה לסוציאל-דמוקרטיה ומי כאן קפיטליסט שמאמין בשוק חופשי. בליכוד, במפלגות החרדיות, יש תומכים נלהבים בוועדי עובדים, בשכר מינימום גבוה, מתנגדי הפרטות. הם ימצאו שותף ראוי בשמאל הישראלי ולהפך. אפשר וראוי להתחרות ולהתווכח על שוק חופשי.
צבא – קחו צבא כמשל. גיליתי היום שתנועת הליכוד הגישה עתירה לבג"ץ כדי שכולם יתגייסו, והאמת, הופתעתי, לא רק בגלל העתירה, אחרי שבמשך שנים ארוכות הליכוד טען שבג"ץ זה עוכרי ישראל, אלא דווקא מההסכמות איתי. גם אני מאמין בזכויות ובחובות לכולם, ואני שמח שעכשיו באופוזיציה, בליכוד, גילו את זה, ואפשר ביחד לגשת לנושא ולעסוק. אני מקווה שזה לא גימיק אלא באמת מתכוונים לנהל פה דיון רציני, ופה הדיון צריך להתנהל, לא בבג"ץ, למרות הפנייה של הליכוד לבג"ץ. אגב, אני חשבתי שוויתרו על הגיוס ועל השירות הלאומי ועל שוויון הזכויות בגלל הברית הפוליטית עם המפלגות החרדיות. מתברר שזה לא כך, אז אני שמח גם את זה לגלות, וגם זה חדשות מרעננות.
התפוצות – נושא שראוי להגיע לכאן לדיון, בכנסת, במליאה, אחינו היהודים. כן, יש שם גם יהודים רפורמים וגם יהודים קונסרבטיבים, וגם הם אחים שלנו. המשימה שלנו זה להיות מדינה יהודית. זה החזון הציוני; אגב, לא מדינה חסידית ולא מדינה ליטאית – מדינה של כל היהודים. וכשנכנס דיון כזה, ענייני, אז אני מעריך, חבריי מהאופוזיציה, שאתם תהיו חייבים לשאול את עצמכם שאלות משמעותיות, ולא רק לענות בלא ולא: האם אין מה לתקן? האם לא הייתה כאן מעילה באמון כשניסו להתנגד ולטרפד יוזמות להתיישבות – להכפיל את ההתיישבות ברמת הגולן, תיקוני חקיקה שמשווים את מעמד איו"ש ליישובים בקו הירוק, אישור של אלפי יחידות דיור? האם אין כאן בעיה כשהתנגדו לצעדים שקשורים ליוקר המחיה, או כשהיום מתנגדים לחוק שאני מציג לכנסת, שאמור להפחית את הרגולציה ולפתוח את השוק כדי שיהיו סיבים אופטיים בפריפריה – חוק שאמור לעלות היום, וההתנגדות של המפלגות החרדיות, לצערי, היא בגלל ויכוח אחר? האם אין משהו שאפשר לתקן בנושאי דת ומדינה? וגם אם מתווכחים על רפורמת הכשרות או על שוק הקווים הכשרים – ויכוח על האוטונומיות מול המדינה וקרטלים בתחום שלי, בתחום הקווים הכשרים, שלא קשורים לכשרות ולא קשורים לדת אלא לכוח ושליטה.
ואתם יודעים מה עולה היום בכנסת? אנחנו מתקנים עוול שאני חושב שלשמו הוקמה תנועת ש"ס: אפליה של תלמידות בית ספר. אני מקווה מאוד – – –
זו סוגיה שמלווה אותנו שנים. ואני אומר לכם דווקא כמי – – –
אבל משה, דווקא מכיוון שאני לא שייך למגזר, אני מסתכל על זה ואני אומר לעצמי: איך זה יכול להיות שאתם מתנגדים להצעה כזאת? מה קורה לכם?
אז משה, אתה יודע מה זה מזכיר לי? אז משה, תשב ותחדד אותה, כי יש בעיה. אתה מסכים שיש בעיה?
איך הבעיה מטופלת? איך הבעיה מטופלת?
שאתם תתנגדו לחוק כזה? ואתם יודעים מה, זה מזכיר לי את מה שקורה בקווים הכשרים. אני להפתעתי גיליתי שעצרו שיעורי תורה של הרב יוסף, חסמו שיעורי תורה של הרב יוסף. אתם הראשונים שאמורים לבוא ולהגיד לי: שר התקשורת, כל הכבוד שאתה פותח את השוק הזה לתחרות.
תקים ועד. כל הזמן מדברים איתי, כולל מהמפלגה שלך. אני לא רוצה להזכיר שמות. חוסמים שיעורי תורה של הרב יוסף; עוצרים פה תחרות, להקים ועדת רבנים ספרדית. רצו להקים לפני שנתיים, הביאו את כל החתימות של הרבנים, ובסוף, מי עצר את זה? החברים שלכם מסיעה אחרת.
זה נכון, תאמין לי. אני לא מורח, אפשר לבדוק את זה.
תאמין לי שהעיתונאים שלכם יודעים. תקשיב, תעשה בדיקה, אתה תגלה – תאמין לי, אתה תגלה שרצו להקים ועד רבנים ספרדי. תשאל את אמסלם, שלא נמצא כאן, למה הוא עצר את זה.
ובסוף, אתה מסתכל – זה אותו תסמין, אותו תסמין שאתם מורידים את הראש בפני אגודה במקום לבוא ולהגיד: בואו נייצר פה תחרות לטובת האזרח החרדי, בואו נעצור את האפליה – אפליה בבתי ספר, אפליה בקווים כשרים, אפליה בתוכן. יש כל כך הרבה דברים שהם חשובים, ואתם צריכים להירתם לדברים האלה ולא להתנגד לכל דבר.
משה, אני לא רוצה לקחת אוכל מאף אחד, אני רוצה לתת אוכל. אתה יודע מי לוקח אוכל? מי שלוקח אוכל זה מי שמאפשר, בשתיקה או בתמיכה בכך, שייקחו מחרדים מחיר כפול על טלפונים והם יחזיקו גם טלפון כשר וגם טלפון לא כשר. מי שלוקח אוכל זה מי שמסכים שחבורת עסקנים יצרו קרטל וייקחו פרוטקשיין מחנויות, או שייקחו במקום 100 שקל למכשיר 480 שקל למכשיר. מי שלוקח אוכל זה מי שמתנגד לשים סיבים אופטיים בבתים, תשתיות, כדי שיהיו עוד מקומות עבודה, עוד פרנסה לחברה החרדית. זה מי שלוקח אוכל.
אנחנו צריכים ביחד לעשות את זה, ולנהל ויכוח ענייני, וננהל את הוויכוח הזה. יש לנו על מה להתווכח.
עזוב כיפה. עזוב. אני מציע לך לא להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו.
אני לא מסתכל על הכיפה שלך וגם לא אכפת לי. אני מכיר אותך כאדם ואתכם כבני אדם. אני מעריך אתכם כבני אדם. אני מציע לך לא להסתכל מתי אני שם כיפה ומתי לא. אני יהודי מלא, ואני שמח ביהדותי ושמח בדרכי, ויש כאלה אחרים ששמחים בדרכם. ולכן אני אומר, בואו נייצר את הדיון הזה. הדיון הזה לא בהכרח מייצר סתירות בינינו, ואני רוצה להגיד לכם שבסוף בסוף, למרות התלונות והצעת האי-אמון – שלבושתי כאן רבים מחברי הליכוד לא נמצאים, למרות ההצעה שלהם – אני גאה בממשלה הזאת. אני חושב שבסוף היא דואגת לשלמות העם והארץ כפי שאני מאמין בה.
יש לנו קדנציה ארוכה, חבריי. לא נסכים על הכול, אבל אם נצליח להתעלות לגודל השעה ולהגיע לשיח והבנות בהרבה נושאים, נקדם את מדינת ישראל. תודה רבה.
1,448 מילים של יועז הנדל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.