דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת בן-פורת היקרה.

ראשית, אני רוצה להגיד למשפחה תודה. התרגשתי מאוד כשפניתם אליי וביקשתם ממני לשאת דברים לזכרו של יקירכם, מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה. אני מתכבד ונרגש שיש לי את הזכות לדבר על אדם כזה. תודה.

יש ימין ויש שמאל שמלווים את הבית הזה בשגרה. יש ויכוחים על אידיאולוגיה, יש מריבות, ויש את האנשים שעושים את הדברים שעולים על המחנות ומלכדים את העם, מלכדים את העם תחת מעטה אחד שבשמו כולנו נמצאים כאן, קיום מדינת ישראל; האנשים שבדמם זורם מימוש הרעיון הציוני והבטחת ההמשכיות של המקום שעליו נלחמו ונאבקו דורות שלמים במשך שנים רבות לפנינו. מרדכי בן-פורת היה אחד מהאנשים האלה. פעולותיו היו מעל המחנות, מעל הפילוג, מעל חילוקי הדעות; איש אמיץ שבניית הארץ והעלאת יהודים מתבל עמדו תמיד לנגד עיניו. הוא לא הפסיק גם כאשר נשקפה סכנה לביטחונו האישי. הוא פעל בתנועת המחתרת החלוץ בעיראק, עלה ארצה, גויס, יצא לקורס הקצינים הראשון בצה"ל ונלחם במלחמת העצמאות כמפקד פלוגה. הוא לא עצר שם, והמשיך לפעול למען העלאת יהודי עיראק, ולמרות שנעצר ארבע פעמים על ידי השלטונות העיראקיים, זה ממש לא מנע מבעדו להמשיך את השליחות שבערה בו.

ופה אני רוצה להגיד לו תודה, בתקווה שהוא שומע אותנו. סבא שלי, ג'מיל עובדיה, זיכרונו לברכה, וסבתי, צ'חלה עובדיה, שתיבדל לחיים ארוכים, עלו במבצע עזרא ונחמיה, שאתה היית ממארגניו, יוזמיו ומבצעיו, וכמוהם עוד מאות אלפי יהודי עיראק עלו ארצה. כולנו ביחד, העולים וצאצאיהם, אומרים לך תודה.

נפגשנו ביוני האחרון במרכז למורשת בבל באור יהודה, מרכז שאתה יזמת את הקמתו ועמדת בראשו בהתנדבות. רצית שניחשף ונזכור ונשמור את התרבות העשירה של יוצאי עיראק – משימה כל כך חשובה שלקחת על עצמך ופעלת למענה רבות במהלך חייך. באותו היום הגעתי ליום ציון לאירועי הפרהוד, אותו חג שבועות ארור ב-1941 שבו ביצעו הפורעים המוסלמים טבח ביהודי בגדאד בחסות התעמולה הנאצית. נרצחו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים נותרו יתומים ומעל 50,000 יהודים רכושם נבזז. כנכד לניצולת פרהוד, התחייבתי שאעשה כל שביכולתי בשביל שלא נשכח מה היה שם, שלא נשכח מה יהודי עיראק עברו שם, ואני פועל בשביל לקיים. הצעת החוק שלי לקביעת יום הזיכרון לפרהוד שבו ילמדו בבתי הספר ויציינו את הפרהוד נמצאת בשלבים מתקדמים, בתקווה גדולה שהממשלה והכנסת יתמכו והיא תעבור בזמן הקרוב. חבל שאתה לא כאן בשביל לראות את זה קורה. באותו הטקס ראיתי את ההתרגשות שלך. התרגשת לראות את המורשת, התרגשת לראות באופן מוחשי לאן הוביל מעשה ידיך. התרגשת כי הצלחת. לשמחתי, היית עד לכך שהצלחתי להביא את זיכרון הפרהוד לכנסת, וציינו אותו לפני שנתיים בפעם הראשונה אי פעם בכנסת ישראל, ציון שהצלחתי לקיים גם בשנה הזאת, ואמשיך לפעול כדי שיתקיים בכל שנה.

אסיים ואומר כי אני מתחייב מעל במה זו, ביום זה, שאפעל להמשיך ולעשות את מה שאתה התחלת. אמשיך לעשות את מה שאתה בנית – להשמיע את הסיפור הזה, להשמיע את קולם של יהודי עיראק. יהי זכרו ברוך.