דברים לזכרו של השר לשעבר וחבר הכנסת לשעבר מרדכי בן-פורת, זיכרונו לברכה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, משפחת בן-פורת היקרה, ידידי יצחק חייק, מאז קום המדינה כיהנו בכנסת ישראל כ-1,000 חברי וחברות כנסת. רק ל-40 מתוכם העניקה מדינת ישראל את הפרס החשוב והיוקרתי ביותר, פרס ישראל על מפעל חיים, בזכות תרומתם המיוחדת לחברה ולמדינה.

מרדכי בן-פורת כיהן 14 שנים בכנסת וכיהן גם כשר בממשלה, אבל את עיקר תרומתו הייחודית למדינת ישראל תרם כבר שנים רבות לפני כן. בגיל 22 יצא מרדכי מעיר הולדתו בגדד למסע רב סכנות שארך חודש ימים. מחופשים לבדואים, הצטרפו הוא וכמה חברים יהודים לקבוצת מבריחים עיראקים שחצו את המדבר לסוריה, חצו את סוריה ממזרח למערב, חצו את גבול סוריה–לבנון, ומביירות יצאו לארץ ישראל. כעבור ארבע שנים, והוא בן 26 בלבד, כבר גויס בן-פורת על ידי ראש הממשלה של המדינה בת השנה, דוד בן-גוריון, למשימה נועזת וחסרת תקדים: חילוץ יהודי עיראק והבאתם לישראל. כפי שהוזכר כאן, יחד עם שלמה הלל – לימים גם הוא חבר כנסת, שר וחתן פרס ישראל – חזר בן-פורת לעיראק וסיכן שוב ושוב את חייו על מנת לקדם את הצלת היהודים. ארבע פעמים נעצר בן-פורת על ידי המשטרה העיראקית, עבר עינויים קשים, ובדרך נס ניצל מגורלם המר של יהודים עיראקים אחרים, שהוצאו להורג בתלייה. למרות כל הקשיים והסכנות, מבצע עזרא ונחמיה הוכתר בהצלחה עצומה. בסיומו, כ-120,000 איש, הרוב המוחלט של יהדות עיראק, הגיע ארצה בין השנים 1949 ו-1951 ובנו בישראל קהילה חמה ומפוארת.

בכך, אדוני היושב-ראש, לא הסתיימה התגייסותו של בן-פורת, תוך סכנת חיים מוחשית, להצלת יהודים. בשנת 1979, כשהמהפכה האסלאמית עמדה על סף השתלטות על איראן, הוזעק בן--פורת לסייע על ידי הסוכנות היהודית להצלת יהודים מתוך איראן, המשולהבת מקנאות ומשנאת הכופרים. כעבור ימים לא רבים, כשהוא וישראלים לכודים בטהראן, קרס משטרו של השאה. האייתולה חומייני נחת באיראן, מיליוני איראנים יצאו לרחובות, ו-34 ישראלים שנותרו בטהראן, ובן-פורת ביניהם, נאלצו למצוא מסתור עד שהוסדרה יציאתם מן המדינה.

מרדכי בן-פורת שירת כל חייו את עמו, גם בעירו אור יהודה, כראש המועצה, גם בבית הזה וגם כחבר הממשלה. זכיתי להכירו מקרוב כאשר הצטרף לליכוד בשנת 1992. לא בכל נושא עמדותינו המדיניות היו זהות, אבל תמיד, אדוני היושב-ראש, ידעתי, שבזכותו ובזכות מתי-מעט, אישים עתירי מעש כמוהו, זכתה ישראל להגיע לאין שהגיעה. יהי זכרו של מרדכי בן-פורת ברוך לעד.