מדיניות הממשלה הפוגעת בריבונותה של ישראל: פתיחת קונסוליה פלסטינית בירושלים והלוואות ענק לפלסטינים בגובה חצי מיליארד שקל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלה ימים של מגפה עולמית, שבהם הממשלה בראשותי נמצאת עמוק במשימה של הצלת חיים ושימור הכלכלה, המשק, הרציפות התפקודית, שימור העסקים – בעלי העסקים בישראל, שחוו בשנה הקודמת כל כך הרבה ימי סגר וישבו והתרסקו; שימור מערכת החינוך ככל האפשר.

את האופוזיציה – – –

את האופוזיציה, למרבה הצער – – –

את האופוזיציה, למרבה הצער, זה לא מעניין. הם עסוקים בדברים ברומו של עולם – בקרבות של הליכודניקים החדשים – –

– – בחוקים – חוק ברקת – – –

כאמור, העובדה שאנחנו נמצאים במגפה של וריאנט, אחד המהירים בתולדות האנושות בקצב ההידבקות – זה לא מעניין את האופוזיציה. הם עסוקים בחוקי ברקת, בעד, נגד, במריבות הפנימיות, בירושה, בישראל כץ, ביולי אדלשטיין – –

– – בליכודניקים האלה והאלה, והיום – בהפעלת אלימות מילולית חריפה כלפי זקן חברי הכנסת, חבר הכנסת בני בגין.

הם עסוקים בהכול, הכול, חוץ מדבר אחד: שלומם ובריאותם של אזרחי ישראל.

אם מישהו היה צריך עוד הוכחה שהאופוזיציה התנתקה לגמרי מהמדינה, שלא נשאר שום שיקול לאומי או ממלכתי, שהכול הכול אצלם פוליטיקה קטנה, הוא קיבל אותה שוב היום. חברים, איבדתם את זה לגמרי.

זה שאתם מביאים לפה מבודדי אומיקרון לכנסת כשאתם יודעים שהוורינאנט הזה מידבק הרבה יותר – –

– – והוא מחייב היערכות שלא קיימת עדיין בכנסת – –

– – ושבעצם אתם פשוט מביאים הדבקה מסיבית לכנסת ישראל – שאגב, סביר שאתם תראו את התוצאות עוד שלושה-ארבעה ימים – זה מעשה חסר אחריות, פשוט חסר אחריות.

הציבור צופה בכם ונבוך. לא בכדי ראש האופוזיציה נתניהו לא נמצא פה, הוא מתחבא איפשהו – – –

איפה הוא?

אוה, הינה, יפה מאוד, יפה מאוד.

לא ייאמן. זה מעשה חסר אחריות, פשוט חסר אחריות.

אגב, אני אגיד לכם, כשאתם הייתם בממשלה אתם ביקשתם מהאופוזיציה שלא לקיים דיון כזה, כי אתם יודעים, בשיא המגפה זה חסר אחריות, והאופוזיציה אז, בראשות לפיד, הסכימה. אבל אותך זה לא מעניין. יידבקו עוד כמה ישראלים, יאבדו את מקום העבודה כי יהיה סגר, נדביק אנשים, נסכן את חייהם. מה לא נעשה, מה לא תעשה ומה לא תעשו בשביל איזה רווח פוליטי קטנוני.

חברים, הציבור צופה בכם ונבוך. הוצאתם את עצמכם מהכלל. הרי מה יקרה מחר או מוחרתיים או עוד עשרה ימים, כשפתאום יהיו מבודדים מהליכוד? מה יקרה? הלוא אתם סומכים על זה שאנחנו נהיה המבוגר האחראי. בסדר, אנחנו נמשיך להיות המבוגר האחראי, ואתם תמשיכו במשחקים הילדותיים שלכם.

חברי הכנסת, לעניין הקונסוליה, שהלוא זה נושא הדיון המופרך הזה, תראו, בימים רגילים אין לי דעה מיוחדת על המאבקים הפנימיים בתוך הליכוד; מה שנקרא: אני מאחל הצלחה לשני הצדדים. אבל חבר הכנסת ברקת, שמנסה, אם אני מבין נכון, לאתגר את נתניהו, אז הוא קיבל עצה מאיזה יועץ. העצה היא כזאת: תעשה הרבה הרבה רעש סביב הקונסוליה בירושלים, סע לוושינגטון, תעשה רעש, תחזור מוושינגטון, תעשה רעש, תוציא הודעות מוושינגטון, תארגן עצומות כשלא צריך. זה נושא חזק.

האמת, זה נושא חזק. אבל תנוח דעתכם.

הממשלה בראשותי הבהירה פעם אחר פעם את עמדתה שלפיה אין מקום לקונסוליה פלסטינית בירושלים. ירושלים היא בירתה של מדינה אחת, מדינת ישראל. נקודה. זה שאנחנו לא עושים מזה קמפיין – אני אגיד לכם למה: כי זה פשוט לא טוב לישראל לעשות מזה קמפיין, ואנחנו לא רוצים להזיק לישראל. אנחנו רוצים להשיג את ההישג. המטרה שלנו היא להוריד את הנושא מהשולחן. אנחנו לא רוצים להביך אף אחד אלא פשוט למנוע את פתיחת הקונסוליה. אגב, זו אותה קונסוליה שעבדה במלוא המרץ, ממש כבסיס לעבודה של הפלסטינים, כשנתניהו היה כאן ראש ממשלה, בעיקר בתקופה שהוא ניהל משא ומתן אינטנסיבי עם הפלסטינים.

ובכלל, יש לכם איזשהו נוהג כזה: בבחירה בין לעשות רעש או להביא הישג לישראל, פעם אחר פעם אתם בוחרים לעשות רעש. כמו פה. אנחנו בשקט מביאים את ההישג – אתם עושים את הרעש. או כשביבי נתניהו, בשביל תמונה באינסטגרם אחרי האירוע בירדן עם אותו מאבטח, הוא העלה באינסטגרם פוסט, ובזכות האינסטגרם הזה, שהיה נורא חשוב לו בשביל לקושש עוד כמה קולות, מדינת ישראל איבדה את נהריים ואת צופר, בשביל תמונת אינסטגרם. אז כרגיל, בין רעש ובין מהות אתם בוחרים פעם אחר פעם ברעש.

אותו הדבר באיראן – כמה רעש, כמה רעש. אבל מה עשיתם? הותרת את מדינת ישראל במצב הקשה ביותר ועוד דברי הימים ייכתבו בעניין הזה. אבל אני יכול לעדכן אתכם שאנחנו סוגרים את הפערים שאתם יצרתם. הותרתם את איראן בנקודה המתקדמת ביותר מימיה בהעשרת אורניום. אבל רעש? הו, כמה רעש עשיתם.

עכשיו ברקת, שכביכול רוצה להעמיד אלטרנטיבה לנתניהו – הוא מתנהג בדיוק כמו ביבי. תמיד הוא יעדיף לעשות סיבוב קטן בבייס על פני האינטרס של המדינה. זאת הדרך שלכם. זה הכלל.

הליכוד והאופוזיציה, ואני אומר את זה באמת בצער, איבדתם כל שארית, כל שמץ של ממלכתיות. רק אתמול, אחרי עשרות שנים שלא הגדלתם את ההתיישבות בגולן, אבל כמה רעש עשיתם על זה, אנחנו הבאנו את ההחלטה הגדולה ביותר של מיליארד שקלים לחיזוק ההתיישבות בגולן. כרגיל, אנחנו עושים.

אז חברים, הינה החלוקה: אנחנו נמשיך לדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל, בשקט, כשצריך; אגב, גם בפחות שקט כשהדבר מחייב את זה. אנחנו לא מורתעים מלעמוד על האינטרס הישראלי גם במחיר של עימות, אבל אנחנו לא עושים אף פעם כמוכם – עימות לשם העימות ולשם הפוליטיקה. את הפריימריז בליכוד אני ממליץ שתנהלו מישראל, לא מוושינגטון.

ונתניהו, כשאני הייתי באופוזיציה יצאתי להתראיין באנגלית, ולהגן, כשאני הייתי באופוזיציה, חבריי – – –

בואו, אם אתם רוצים – תמצית הסיפור כולו.

בכל המערכות, בכל המערכות, כשהייתי בקואליציה אבל גם באופוזיציה – בשומר החומות הייתי באופוזיציה, אבל אני יצאתי לתקשורת הבין-לאומית כדי להגן על מדינת ישראל.

לא יצאתי ללכלך על מדינת ישראל.

חבר הכנסת נתניהו מפיץ סרטונים באנגלית לתקשורת הבין-לאומית נגד מדינת ישראל. זה כל ההבדל.

כאמור, בזמן מערכה לאומית – – –

בכנסת ישראל, לאורך השנים ולאורך הדורות, האופוזיציה ידעה לתת כתף לממשלה בזמן מערכה, בזמן משבר. אני עשיתי את זה בעצמי כשהייתי באופוזיציה. במערכת שומר החומות יצאתי וגיביתי – לא כי הסכמתי לכל מהלך; אני חושב שההתנהלות בערים המעורבות הייתה כושלת, הרבה דברים, אבל כשיצאתי לתקשורת הבין-לאומית יצאתי להגן על המדינה שלי, להגן על העם שלי, כי בחוץ אין ימין ואין שמאל.

ואתה, אתה שברת את הכלל הזה. בזמן מערכה אתה יוצא לתקשורת הבין-לאומית באנגלית ותוקף את מדינת ישראל, המדינה של כולנו.

אני עכשיו, ברשותכם – –

– – אחזור לעסוק במה שחשוב כעת – –

– – וזה הצלת חיים – –

– – וניהול מדינת ישראל.

אני רק יכול לקוות שהאופוזיציה תתעשת, תתחיל להתגייס למשימה, אולי אפילו – –

– – תקרא לאנשים להתחסן.

פתאום נאלמתם דום, לא שומעים אתכם, כאילו שהמגפה היא בעיה של מישהו אחר.

מעל לזה – – –

ומעל לזה, אתם בכוונה, למרות שהפצרנו בכם, בעצם מביאים אותי ואחרים פה לכנסת כדי להדביק, כי מה אכפת לכם. אבל לנו אכפת, אנחנו אנשים אחראים – –

– – ואנחנו נמשיך לנהל את המדינה. תודה רבה.