מדיניות הממשלה הפוגעת בריבונותה של ישראל: פתיחת קונסוליה פלסטינית בירושלים והלוואות ענק לפלסטינים בגובה חצי מיליארד שקל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, מכובדי ראש הממשלה, מכובדי ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לשלוח לבתך רפואה שלמה, שתעבור את זה בקלות. לא שמעתי שאיחלו לך את זה פה, ואני ודאי אעשה את זה שוב, אם מישהו עשה את זה. אני רוצה לאחל לך בידוד קל. כפי שאמרת במסיבת עיתונאים, זה מאוד מאוד מידבק. הפעם, אמרת, זה נגיף מסוכן, אז זה לא קל, לא לעגל פינות. צריך לשמש דוגמה אישית, אדוני ראש הממשלה.

אני מניח שכן הספקת, אבל אם לא הספקת, מעיסוקים דחופים, השבת התחלנו את חומש שמות עם פרשת שמות. שם לראשונה צריך לבחור מנהיג לישראל, מי שינהיג את העם היהודי ויוציא אותם מהקשיים. התורה אומרת לנו איזה כישורים, מה המנהיג צריך להיות כדי שהוא יוכל להנהיג, איזה טבע צריך להיות לו. קודם כול אני אתחיל עם מה שלא. היא אומרת: דבר ראשון, לא צריך כושר רטורי, הוא יכול להיות כבד פה. גם מסיבת עיתונאים לא מוצלחת עדיין לא שוללת את הזכות להיות מנהיג. אבל דברים אחרים – אומרים לנו באמת דברים מיוחדים. קודם כול, הדוגמה האישית: "וירא בסבלתם". הוא הרגיש את העול, נשא בעול עם עמו. הוא עבד איתם ביחד בעבודה הכי קשה שהייתה, בטיט. ענווה: "והאיש משה ענו". אמינות: "כי עבד נאמן קראת לו", "בכל ביתי נאמן", נאמן בכל ביתי. והצעד הכי חשוב, הצעד המכריע, האופי והטבע שהכי הכריע בעניין הזה היה רחמנות. כשהוא ראה את השה רצה לשתות מים – התנצל בפניה ונשא אותה על הידיים בחזרה לעדר. אמר הקדוש ברוך הוא: זה ראוי שיהיה מנהיג. והדבר החשוב והמרכזי ביותר: הוא נלחם, היה אכפת לו, עם אחריות, על שמירה על הזהות של העם היהודי, שלא ייטמעו בתוך מצרים.

ואני שואל אותך, אדוני ראש הממשלה, אם אתה, בממשלה שלך, מרגיש שהם עומדים בתבחינים האלה, אם עומדים בקריטריונים. נתחיל בדבר הזה, "וירא בסבלתם". שר אוצר בא ואומר: תחליפו מקצוע; לא רק שהוא לא מזדהה איתן אלא הוא מכביד את העבודה על נשים שרוצות לעבוד ומכריח אותן לעזוב את העבודה, עם חוקים קשים ומרים ואכזריים, ומשליך את ילדיהן לגלים ולים העוני. זה נקרא "וירא בסבלתם"? זאת מנהיגות שהיא רחמנית?

דוגמה אישית, אדוני ראש הממשלה. האם הדוגמה השלילית על נסיעת משפחתך – וזה עוד לא הכול. השרים מכחישי הקורונה שנמצאים אצלך בממשלה, הרפיסות שהם משדרים, שר אוצר שמגיע במיוחד לקבינט קורונה כדי לא לקבל הגבלות כאלה ואחרות, ועוד שרים, ושר חוץ, שמתחמקים מלשאת באחריות ומתחמקים מקבינט הקורונה, לא רוצים – מה זה משדר לעם? הדוגמה האישית הזאת מאוד משפיעה, היא משפיעה על חוסר האמון של הציבור. לא בכדי הציבור לא מתחסן, לא בכדי הורים לא מחסנים את הילדים שלהם. לא מעט אנשים שהתחסנו בפעם שנייה, מסרבים להתחסן, הרבה, אחוזים גבוהים מאוד בעניין הזה.

ענווה – קשה לי לדבר על ענווה, אבל ענווה היא ממש לא השטח החזק של הממשלה הזאת: אנחנו נמגר, אני אמגר, אני אנצח, בלי לשכה, בלי תפקידים, והצהרות כאלה, וספרים – ממש לא, החלק הזה. כדאי, ענווה זה דבר חשוב מאוד.

והדבר החשוב זאת זהות יהודית, שורשית ומסורת. האם פתיחת שערי היהדות לחצי מיליון אנשים שלא מעוניינים להיות יהודים, מעוניינים לקבל את הזכויות – לא מעוניינים; הם חוגגים היום, ומוחרתיים את הסילבסטר. הם אומרים שהם לא עשו את זה עד עכשיו, מפני שהם לא רוצים, לא מעוניינים. הם לא מעוניינים בהגבלות שיש. זה מה שהם רוצים. זה נקרא החוסן של העם, החוזק של העם? זה מה שנותן את הדברים המרכזיים שאנחנו צריכים?

והאם הנושא של הכשרות, סטנדרטים של כשרות, שכל אחד יכול לתת תעודה בלי שעומדים מאחורי זה דברים שאנשים מקפידים עליהם, רוצים להחמיר – – –

אני מסיים, אדוני. אדוני ראש הממשלה, אין משילות וזה מדאיג. אין לכם את הזכות המעשית והערכית, כשאתם בעצמכם חופרים בעצמכם, לא רואים.

והדבר האחרון, אדוני – התנצלות. משה רבנו התנצל בפני השה. אני רוצה להזכיר, ואני אזכיר לך את זה שוב ושוב: אתה שלחת את המשטרה לחקור את אלה שהגיעו מאומן. מאות איש עברו חקירות והשפלות והגבלות. מבקר המדינה לפני שבוע הוציא דוח. הוא טען שזו הייתה חקירת שווא. הם לא הביאו תעודות מזויפות. אנא, התנצל בפניהם. תודה.