קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עוד לא התחלתי לדבר, אז אני מבקש שהזמן שלי יתאפס.
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לתאר רגע את המציאות שאנחנו נמצאים בה בצד של ביטחון הפנים. אני חושב שלא כולנו ערים למצב, כי האירועים מגיעים פינה-פינה, ואני מדבר בעיקר על פשיעה לאומנית. כל יום, כל יום, כל לילה, יורים בירושלים, תוקפים שכונות – את מורד הזיתים, את סילוואן – בירי; לא באבנים, לא בבקבוקי תבערה, בירי. בלוד יורים כל לילה, כל לילה. היא עיר במדינת ישראל שסובלת מזה יום אחרי יום. ברחבי הנגב – יריות על תחנת משטרה, על ניידות, על אזרחים שעוברים לתומם, כולל מטרקטורונים שנוסעים נגד הכיוון. הכול בשביל להסביר מי מנהל את העניינים.
תופעות של פשיעה לאומנית היו במדינת ישראל הרבה מאוד שנים, אבל מה שקרה מבחינת ההאצה שלהם בחצי השנה האחרונה הוא ללא תקדים. אני אומר את זה באופן בדוק, אחרי שנכנסתי לכל הנתונים. ומדוע הדברים האלה קורים? מפני שהממשלה הזאת והקואליציה כבולות בידיה של תנועת רע"מ, שהיא תנועת האחים המוסלמים סניף ישראל. אני רוצה להזכיר לכולם את מה שראיתם בוודאי בסרטונים, שאמר אותו מנכ"ל של תנועת רע"מ, מר חיג'אזי – מה הוא אומר? הוא אומר: רבותיי, אנחנו קובעים את העניינים כאן. אנחנו נחליט מה יהיה. בלעדינו אין ממשלה, וזה לא משנה מה שרת הפנים רוצה. זה לא משנה אם היא רוצה או לא רוצה – היא תעשה מה שאנחנו רוצים, אחרת אנחנו נפיל את הממשלה. והם יודעים שלך, ראש הממשלה בנט, לא אכפת משום דבר, ובלבד שהממשלה הזאת תשרוד. כנ"ל לשרת הפנים, כנ"ל לשר המשפטים.
ובכן, מה קורה בפועל? עוד מעט – לדעתי הלילה – יובא לכאן חוק החשמל. אני נכנסתי לתוך השורות הקטנות. אז ראיתי את המסרים לתקשורת, שכביכול אילת שקד ניצחה את רע"מ בנושא הזה בוועדת הפנים. אתם יודעים מהי האמת? האמת היא שההחרגה היא כזאת: כאשר יש מקום שעליו יש צווי הריסה מינהליים או משפטיים, לא יהרסו אותו אם הצווים האלה ניתנו ובמשך שנתיים לא הפעילו או לא הביאו לכדי הריסה. אני רוצה לומר לכם משהו: רוב המבנים הם לא חוקיים, לרוב המבנים יש צווי הריסה, ומתוך אלה שיש להם צווי הריסה – רוב מכריע לוקח יותר משנתיים. אני אגיד לכם עוד דבר: כל מה שייבנה היום, בימים אלה, הרי יחזיק שנתיים. הרי אף אחד לא יהרוס פה בית, זאת אומרת שבעוד שנתיים כל הבתים האלה יקבלו לגיטימציה לחיבור לחשמל.
ואיפה הבעיה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת? הבעיה החמורה היא שמדינת ישראל נבנתה על שלושה עקרונות: העיקרון הראשון הוא מדינה שוות זכויות לאזרחיה, יהודים וערבים. אתם יודעים שיהודי יכול לעבוד אצל ערבי וערבים יכולים לעבוד אצל יהודים, וזה קורה בפועל; המדינה הזאת היא מדינה דמוקרטית, כלומר אזרח – יהודי או ערבי – יכול לגור איפה שהוא רוצה, יכול לעבור, יכול לצאת לחוץ לארץ, יכול לחזור בחזרה. אבל יש עוד עיקרון, וגם הוא מופיע – הוא מופיע בסעיף הראשון, האחרון ובכל אלה שביניהם – במגילת העצמאות: זו מדינה יהודית. וחיג'אזי ורע"מ ואחרים לא מכירים בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. עם הדבר הזה אסור להשלים. הבעיה היא שהממשלה הזאת מוכרת את העיקרון המקודש הזה, שעליו חתומים כמעט 120 חברי כנסת משנת 48'. על כל הדבר הזה היא מוותרת. מדוע? מפני שהיא צריכה את מי שחיג'אזי מייצג ואת מי שתנועת רע"מ מובילה. ואנחנו עלולים לאבד לא רק את הנגב אלא את האחיזה במדינת ישראל.
אני קורא לכם לא לאשר את ההצעה הזאת ולא לתמוך בשום אחד מהסעיפים שלה. תודה רבה.
543 מילים של יואב גלנט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.