קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
דקה, החוק הזה חשוב. אדוני השר, אני רוצה לומר לך משהו: כפי שאמר יריב, הרי זה מצחיק, אני מצפה לפחות לתשובה אינטליגנטית. אם הממשלה מסוגלת לטפל רק בשני חוקים סימולטנית, אנחנו בבעיה ביכולות, זה ברור. הרי גם ביכולות של כיתה ב' אנחנו מביאים לילדים כמה מטלות, גם לומדים כמה מקצועות. אז לכן, עזוב, זה קשקוש.
אבל אני רוצה להגיד לך משהו – – –
כן, הם הנמיכו לנו את המיקרופון. השתלטו גם על המיקרופון. אני מבקש מההגברה – תגביר קצת, לא קרה כלום, או שגם על זה לפיד אמר לא.
מה שאני רוצה לומר – רבותיי, השר אלי אבידר, אני הגשתי את ההצעה הזאת כשהייתי יושב-ראש הקואליציה. אני אספר לך מה קרה – מייד פורסם במסיבת עיתונאים באילת, דרך אחת העמותות – אתה יודע, כשהיועץ המשפטי ופרקליט המדינה רוצים לדבר, הם מתקשרים לג'ינג'י וחבורתו, לשכת עורכי הדין, ומזמנים אותם לאיזה מקום באילת – יום עורכי הדין, יום הפה, יום השם. אתם מכירים. אני מדליק את החדשות, בחדשות הוא טוען: אמסלם דוד פוגע בשלטון החוק. מר מנדלבלוף וחבר מרעיו: אני פוגע בשלטון החוק באמצעות החוק הזה.
עכשיו, אני אספר לך, את האמת אתה יודע. הבריונים מעולם לא רוצים לשחרר את הכוח. יש לו ארבעה נבוטים, הוא רוצה שמונה. תן לו שמונה – 20. אבל הם רק שוכחים שזה לא פרקליטות שיש לה מדינה, זה מדינה שיש לה פרקליטות. ולכן, הכוח זה דבר שאסור שיהיה אצל מישהו אלא אם כן במשורה ורק איפה שצריך. בגלל שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, אנחנו במדינה דמוקרטית, אנחנו לא צריכים לפחד מאף אחד, יש לנו זכויות מלאות. מעצם העניין שקמנו בבוקר – אנחנו זכאים.
ולכן, אמרתי קודם, כשהפרקליט יוצא – זו העבודה שלו. זה כמו שחקן כדורגל, לא משנה נגד איזה ליגה הוא משחק, הוא רוצה לנצח. לכן, כשהפרקליט נכנס לבית המשפט, הוא חייב להוציא אותך בחוץ ומבחינתו אשם. מדוע? בגלל שזה האינטגריטי המקצועי שלו. איך אמרתי, אתה מספר, אתה בסוף חומר גלם, ולכן לא מעניין אותו צודק או לא צודק, נכון או לא נכון. הוא בסוף יודע – איך הם אומרים? מעולם אצלי אף אחד לא זוכה. תראה למשל בערעורים, כמעט 100% מהערעורים מתקבלים. זה כלי מאפיוזי. אתה בא לאזרח ואומר לו: תראה, אחרי שעברת עינוי חמש שנים וכבר זוכית וכבר בזבזת את כל כספך ולקחת הלוואות מהמשפחה והכול – תקשיב טוב, אם לא תהיה מוכן עכשיו לעסקת טיעון אז אנחנו נערער. והשופט בעיקר – השופטים במדינת ישראל לא פוסקים – –
– – על פי צו מצפונם. הם לא יכולים. הם נמצאים במערכת שבודקת אותם בעניין הזה. הפרקליטות מנהלים את השופטים, להוציא את שופטי בית המשפט העליון. לכן, אני רוצה שכל שופט תעבורה וכל שופט שלום ינהג כמו שופט בית המשפט העליון – יבוא ויגיד: רבותיי, אני הולך עם צו מצפוני. לא משנה כרגע אם הוא טעה או לא – –
– – אבל לפחות הוא הלך עם האמת שלו. זה מה שאנחנו מצפים. אבל הפרקליטות – אמסלם דוד פוגע בשלטון החוק. יצאו לבלפור 5,000 איש עם התמונות שעשו אותי קוף. זה היה הסיפור של אותם אנשים כוחניים, בריונים, שאמרתי שהם דומים ללהקת זאבים, שצריך לעצור אותם הרבה פעמים ולתחום את גבולם, אחרת הם ישתלטו על כל היער ויאכלו את כל השכונה.
507 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.