קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רק מוסיפה מילה על מה שדודי אמר. החוק הזה קיים ברוב מדינות העולם כי זה עקרונות הצדק. אחת המטרות החשובות של החוק הזה היא להקנות לנאשם הליך משפטי הוגן ושוויוני, וזאת באמצעות צמצום חוסר השוויון במערכת המשפט במדינת ישראל.
כיום, סעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה קובע כי על כל פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערער בזכות. זכות הערעור נתונה לכל אחד מבעלי הדין שהיה צד להליך בערכאה הראשונה. כלומר, לכל גורם מותר להשפיע על ההליך וההכרעה המשפטית ללא כל התייחסות משפטית – סגלוביץ', תקשיב לי, בבקשה – לפערים הרבים בין יכולותיה וכוחה של הפרקליטות לבין משאביו המוגבלים של הנאשם. למדינה יש סמכויות משפטיות נרחבות ומשאבים רבים, בניגוד לאזרח הפשוט, אשר מוגבל באמצעיו וביכולתו להוכיח את חפותו.
על פי מחקרים אמפיריים שנערכו בישראל, התביעה שולטת במידה רבה בהליך הפלילי, כאשר סיכוייה של המדינה להצליח בערעור פלילי גבוהים מאוד. לעומת זאת, סיכויי הנאשם להצליח בערעור ושתתקבל עמדתו, נמוכים באופן משמעותי. המספרים מדברים בעד עצמם. בשנת 2020 85% מהנאשמים בפלילים הורשעו באופן מלא או חלקי, מתוכם הוגשו כ-539 ערעורים מטעם המדינה לבית המשפט העליון, שטופלו על ידי המחלקה הפלילית. כמו כן, אדם אשר זוכה לאחר כל הליכי החקירה והתביעה, אשר ככלל נמשכים הרבה מאוד זמן, אין סיבה כדבר שבשגרה להמשיך ברדיפתו. אין לזה מילה אחרת, זו רדיפה.
הדברים מתחזקים נוכח הפגיעה המהותית שיש להליכים הפליליים באורח חייו של הפרט, פגיעה אשר מתבטאת הן במישור האישי, הנפשי, המשפחתי שלו והן במישור הכלכלי והעסקי שלו. עניין זה מקבל משנה תוקף גם מבחינה משפטית על פי עקרון הסיכון הכפול. אין להעמיד אדם למשפט פלילי בגין עבירה יותר מפעם אחת. זוהי זכות העומדת לנאשם ונחשבת לחלק מזכויותיו הטבעיות של האדם.
על זה נוסיף את הדבר – אחד החשובים: הרי אדם מורשע אך ורק אם הוחלט מעל לכל ספק סביר – זה החוק, מעל לכל ספק סביר. ואם בערכאה אחת שופט אחד, אפילו אם הוא אחד, קבע שהוא זכאי, אז כבר יש את הספק הסביר. ואם יש ספק סביר, אז תנו לו את הזכות. כבר קיים הספק הסביר, תנו לו את הזכות לגמור עם האירוע הזה. תנו לו, שהמדינה לא תמשיך לרדוף אותו. זה קיים בכל העולם וזה הדבר הנכון והחשוב לעשות גם במדינת ישראל כדי להכניס אותה כאחת מהמדינות המתוקנות.
קיימת חשיבות לפרקליטות בישראל לצורך קיומה של חברה דמוקרטית מתפקדת, אבל במקרים רבים, רבים מדי, מוסד זה מנצל את כוחו באופן לא מידתי על חשבון האזרח הקטן. על מנת לאזן את כוחה העודף של המדינה בהליך הפלילי ולתרום לעקרון הפרדת הרשויות, יש מקום להגביל את זכותה של המאשימה לערער על פסק דין פלילי ולהותירה לשיקול דעת בית המשפט על ערעור במקרים מיוחדים. חובתנו כנבחרי ציבור להעניק לאזרחי מדינת ישראל את זכותם הטבעית להליך הוגן ולפעול על מנת לצמצם את חוסר השוויון המשפטי בין כוחה של הפרקליטות ליכולותיו של הפרט. תודה רבה.
451 מילים של קרן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.