האמת היא, דודי, בפעם הבאה אל תסכים שיצמידו לך הצעות חוק של אנשים שלא מדברים על הצעת החוק ורק מדבררים את המשפחה.
קרן ברק זה מכובד, אבל – – –
אבל אני רוצה להגיד משהו. אני מכיר את הצעת החוק הזאת משיחותיי עם דודי אמסלם באחד הלילות, אני חושב שזה היה ב-03:00, כשהוא הסביר לי למה זה חשוב לו ואני קיבלתי את זה.
כאשר בן אדם מזוכה בערכאה מסוימת, הקלות הבלתי-נתפסת שבה מטילים – אוטומטית הולכים לערכאה העליונה; כל שופט שבא לדון בקייס יודע שאם הוא יפסוק נגד עמדת הפרקליטות, אוטומטית יעלו לערכאה למעלה. קיבלתי את זה. אני חושב שהצעת החוק שלך היא טובה, זה גם נאמר פה בתשובה של משרד המשפטים. הם כמובן עושים משהו אחר, אבל רק רציתי להגיד לך יישר כוח, לך ולקרן, זו הצעת חוק טובה.
אני אומר את מה שאני מאמין בו. זה בלתי נתפס, הקלות הבלתי-נתפסת שבה בן אדם יזוכה ויקבל פסק דין ואוטומטית יגישו נגדו ערר, אוטומטית זה עולה ערכאה. הוא יחשוב פעמיים אם הוא רוצה להיות במצב שבו הערכאה מעל תפסוק נגדו. זה מצב באמת לא בריא, מצב בעייתי, שצריך לתת לו את תשומת הלב. אני מעריך שגם משרד המשפטים ייתן, כפי שאתה תשמע.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה מורה כי על פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, למעט פסק דין של בית המשפט העליון. הצעת החוק מבקשת לסייג הוראה כללית זו, כך שבשונה מהנאשם, האפשרות של המדינה להגיש ערעור על פסק דין פלילי תותנה ברשות בית המשפט של ערכאת הערעור. זאת, הן בנוגע לערעור על הכרעת הדין והן בנוגע לגובה העונש. הוגשו הצעות זהות בכנסת העשרים-ושלוש ובכנסת העשרים-וארבע, ולעמדת משרד המשפטים ההצעה בעיקרה טובה. אני מכיר את ההצעה של חבר הכנסת אמסלם, ואני מסכים איתו לגבי הקלות הבלתי-נסבלת של הגשת ערעורים מטעם המדינה. יחד עם זאת, כפי שהובהר בדיון שהתקיים בוועדת השרים לענייני חקיקה, בשלב הזה מתמקדת הממשלה בשני עניינים אחרים הנוגעים להגנה על זכויות נאשמים וחשודים: האחד, הצעת חוק בנוגע לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין, הצעה שאושרה בקריאה ראשונה לפני כמה שבועות וכעת ממתינה לדיון בוועדת החוקה.
דודי, רק שנייה.
יושב-ראש הכנסת לשעבר אומר משפט, אני חייב להקשיב לו. כן, אדוני.
תשמע, אחת הבעיות של הממשלה הזאת היא שאם אתה תראה את הנוסחים של סדרי היום – מטפלים בכל החורים שהשארתם.
איזו עבודה? לא מיניתם אנשים, איזו עבודה עשיתם?
רשויות שלמות מתנהלות על ידי ממלאי מקום, מכרזים שלמים שנעצרו, המדינה עצרה מלכת – –
– – הכול זה היה: כן נתניהו, לא נתניהו.
אז אני אומר לך: הממשלה עסוקה, דווקא משרד המשפטים.
יריב, אני מכבד אותך, אני רק אומר לך שאם תבדוק סטטיסטית תראה שבסדרי-היום של ישיבות הממשלה משרד המשפטים תופס חלק משמעותי בסדר-היום הזה כדי לסיים דברים שלא הסתיימו.
אוקיי. אפשר לחזור?
אפשר לחזור, המפקד?
עליזה, אני לא בסיעת הליכוד, מאמאל'ה.
לא, לא הייתי רוצה, סיימתי את הרצון הזה ב-2008.
סיימתי את זה ב-2008 ולא התמודדתי בארצי, הכול בסדר.
יחד עם זאת, כפי שהובהר בדיון שהתקיים בוועדת השרים לענייני חקיקה, בשלב הזה מתמקדת הממשלה בשני עניינים אחרים הנוגעים להגנה על זכויות הנאשמים וחשודים: האחד, הצעת חוק בנוגע לפסילת ראיה שהושגה שלא כדין, הצעה שאושרה בקריאה ראשונה לפני כמה שבועות, וכעת ממתינה לדיון בוועדת החוקה. הנושא השני, חוק-יסוד: זכויות במשפט, אשר צפוי להתפרסם בקרוב תזכיר בעניינו. לאחר שיקודמו העניינים הללו, נעסוק גם בהצעה זו, אשר דרך המלך להביאה היא באמצעות חקיקה ממשלתית. תודה רבה, אדוני.
542 מילים של אלי אבידר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.