תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בשמה של חברתי, עאידה תומא סלימאן, את הצעת חוק ההתיישנות (תיקון – תביעה בגין אחריות לפגיעה מינית בקטין). אני שמח על ההסכמה והתמיכה הממשלתית ומברך עליה, כמובן. הצעת החוק תאפשר לנפגעי תקיפות מיניות בילדות וילדים לתבוע בתביעה אזרחית לא רק את מי שפגע בהם, אלא גם את מי שאפשרו ולא מנעו את הפגיעה המינית.
חשיבותה של הצעת החוק בהכרה בכך שהתהליך הפסיכולוגי, החברתי והרגשי שמוביל נפגע תקיפה מינית בילדות למצב של תביעה יכול לקחת שנים רבות. הצעת החוק גם מכירה בכך שתקיפה מינית של ילדים מתאפשרת לעיתים קרובות על ידי הסתרה, התעלמות ואפשור של בני משפחה, של מוסדות, של רשויות. מי שאחראי גם בעקיפין לעוולה הנוראה הזאת צריך לשלם את המחיר, ובמקרה הזה הייתי אומר, תרתי משמע. תודה רבה.
130 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.