אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפחות את הנאום האחרון שלי בשנת תשפ"א אבחר לסיים במשהו חיובי. אם מישהו שכח, אני לפחות לא שכחתי, ועוד כמה חברים: הערב, ברחבת בית החולים תל השומר שיבא, יתקיימו סליחות לרפואתו של איציק סעידיאן, שכזכור, לא הצית את עצמו אלא הצית את המחאה האמיתית של הנכים ושל אלה שעברו טראומה בצה"ל – ולא רק – ועדיין נמצא במצב לא טוב.
אני אהיה שם ועוד חברים מחבריי חברי הכנסת יהיו. אני קורא גם לחברי הכנסת וגם לצופים שנמצאים, גם כסולידריות וגם כתפילה אמיתית, לבוא ולהשתתף. יהיו חזנים, הרב בצרי ועוד רבנים יהיו שם במקום. אין לנו ספק שעם ישראל יסיים שנה כזאת, שהייתה מפולגת ומשוסעת – אם נסיים אותה בדברים חיוביים, לבטח יביא עלינו שנה טובה ומבורכת. תודה רבה.
123 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.
אוריאל בוסו · ש"ס