קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד השר, אני חושבת שזאת פעם ראשונה שאני עומדת פה ושואלת פה את כבוד השר שלי שאלה, שאלת המשך בשאילתה. אני יודעת עד כמה אתה מחויב לנושא בריאות הנפש וכמה גם תקציבית וגם עניינית יש כוונה מלאה לשפר את המצב בכל המוסדות הפסיכיאטריים.
לצערנו, נחשפנו למה שקרה בבית החולים הפסיכיאטרי מעלה הכרמל, גם לרצח המזעזע של ליטל יעל מלניק, אבל גם הבוקר עובד בית החולים מתראיין ומספר על תרבות של השתקה – הטרדות מיניות ומנסים להשתיק תלונות. בסוף, אתה יודע, פגיעות מיניות יהיו בכל מקום, בכל מוסד, בכל ארגון, לצערי גם בבית הזה, אבל השאלה או המבחן הם אם יש יכולת להגיש תלונות, אם מגישים תלונות. אנחנו יודעים שככל שיש תלונות זה מעיד דווקא על כך שהמוסד מטפל והמוסד נגיש להגשת התלונות, וכשיש פחות תלונות זה רק מעיד עד כמה העובדים והעובדות או השוהים והשוהות מפחדים להגיש תלונות. לכן זה מאוד חשוב, וענית על כך בהרחבה.
אני רוצה בכל זאת לשאול – יש לי הצעת חוק בנושא וגם בעבר עסקנו בכך: לאפשר או לשקול לאפשר בחלק מהדיונים שתקיים במשרדך היום, כפי שציינת, לתת אלטרנטיבה או בחירה לאותם שוהים ושוהות, ילדים וילדות, וגם מבוגרים, אם להיות במחלקה מעורבת של נשים וגברים ואם להיות מטופלת על ידי נשים וגברים. ראינו שזה מאוד משמעותי גם ביכולת הטיפול וגם בשיקום. אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד, כי אותן נשים – ונערות בוודאי – שנמצאות במקום הכי מוחלש והכי קשה שלהן, להתמודד גם עם הנושא המגדרי וההטרדות, וגם אם הן הטרדות וגם אם זה לכאורה בהסכמה – ובוודאי, אין פה הסכמה חופשית – אני חושבת שראוי לשקול את הדבר הזה כחלק מההתמודדות הנכונה, נתינת אלטרנטיבה. תודה.
261 מילים של מיכל רוזין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.