קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אדוני, אני לא כל כך מצליח להבין, אולי בגלל השעה המאוחרת – אנחנו לא סיימנו כבר עם חוק הדיינים? אני מבין שסיימנו, כי אני רואה עכשיו שאנחנו דנים בוותמ"ל, וותמ"ל, להבנתי, זה: ועדת תנו מקום לאלקין, אבל את זה עשינו, אני מבין, בסיבוב הקודם. אז אני לא כך מבין במה אנחנו דנים כאן. אבל בכל זאת יש משותף לשני החוקים.
אתה יודע, אומרים משרד הפנים, אבל אני אומר לך, זה – – –
אני אומר, לשני החוקים האלה יש דבר אחד משותף – את שניהם מוביל דווקא שר השיכון זאב אלקין, לא שר הדתות בחוק הראשון ולא שרת הפנים בחוק השני. זאת האמת. צריך לומר אותה. אבל בעוד שהחוק הראשון – אמרתי אתמול – היה חוק ששבר שיאים, מכיוון שהוא לא היה חוק ג'ובים, כמו שאנחנו אולי ראינו בעבר, אלא הוא היה חוק ג'ובים אישיים, שזה שיא חדש; תופרים את החוק לא כדי לייצר עוד איזה תפקיד, אלא מרחיבים את הוועדה כדי לייצר באופן שמי, ספציפי, אישי, מקום לאנשים בוועדה. באמת כל הכבוד.
זה בדיוק הרי מה שסיפרתם לבוחרים שלכם בחוגי הבית שצריך לעשות, נכון? או שזה בדיוק היה הפוך? הרי הסברתם להם שצריך לשמור על התקינות והמינהל התקין, ולא עושים חקיקה פרסונלית, ולא סתם מנפחים ומרחיבים, והינה, בדיוק הכול הפוך אבל בשיא חדש, ואתם יושבים פה ולוחצים ומצביעים כמו אוטומטיים. ועכשיו מביאים חוק שרובכם בכלל מתנגדים לו. ואיך אני יודע? משתי סיבות: האחת – שכשאנחנו ניסינו להעביר דבר דומה בקדנציה הקודמת, אתם התנגדתם כולכם מאלף ואחת סיבות ונימוקים, מארגוני הירוקים וארגוני הסביבה, ופגיעה בקיבוצים וכל מיני דברים אחרים, אבל עכשיו פתאום, כששרת הפנים ושר השיכון מאיימים שאולי זה יזעזע קצת את הממשלה, כל הערכים נשכחים. פתאום מפלגת העבודה מוכנה להקריב את התנועה הקיבוצית, לא מטריד אותה בכלל; פתאום מרצ מוכנה להקריב את ארגוני הירוקים, זה כבר בכלל לא מעניין אותה. העיקר לשמור על הכיסאות.
העיקר לשמור על הכיסאות, נכון? שום דבר אחר לא מעניין אתכם. שום דבר.
ומה שהכי יפה זה שאתם הרי לא מסוגלים להישיר מבט לציבור שלכם ולהגיד: הבטחנו לכווץ – אנחנו מנפחים; הבטחנו לשמור על הקיבוצים – אנחנו מפקירים אותם; הבטחנו לשמור על הגנת הסביבה – אנחנו מוכרים את זה בשביל הכיסאות. אלא אתם מוצאים פטנט: נתמוך בקריאה הראשונה ונתקן כאילו בקריאה השנייה והשלישית. אז הינה, אני אומר לכם, אני מכיר את השר אלקין הרבה מאוד שנים. הוא לא ייתן לכם לתקן שום דבר מהותי, תאמינו לי, ואנחנו ניפגש כאן בקריאה השנייה והשלישית ונבחן את זה. תודה.
400 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.