קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קודם כול, באמת זאת שאילתה ראשונה שאני עונה עליה, ותודה על הברכות. זה יוצא יותר טוב – זה מיואב ליואב.
לגבי השאילתה עצמה, למעשה, מה שהיה שם – ואני אגיד את זה ממש בתמצית ובקיצור – המשטרה איננה אחראית לבטיחות. היה משא ומתן ארוך וממושך, והוכנה תוכנית מאוד סדורה של המשטרה לגבי הסדר, לגבי האבטחה ובנושא הבטיחות. עלה פה סימן שאלה, ודי ברגע האחרון נכנסו והובאו כל האישורים הבטיחותיים המתאימים. בהקשר הזה היה צריך שהמארגנים יעשו את זה; זאת האחריות של המארגנים – המשטרה איננה אחראית לבטיחות במובן הצר של המילה. זה היה האירוע. אני מכיר את האירוע. הייתה הצגת תוכניות, וגם השר וגם אני היינו בה, ואני יודע שהאירוע עבר בשלום ובצורה טובה.
לכן, נכון שזה כמו אתרוגים לשעבר, אבל אני אגיד עוד משהו ברמה האישית. יש סיפור ממלחמת העולם השנייה שהרבי מאושטין עלה לקברו של אור החיים על מנת שהנאצים ייכשלו במאמצים המלחמתיים שלהם. אז אני אומר, גם כיואב מיואב נשאלתי את השאילתה הראשונה, וגם סבי, זכרו לברכה, היה מחסידי אושטין, כך שהדברים מתחברים. האירוע עבר בשלום ובשמחה, ושיהיה כך כל שנה בעתיד.
אין מדינות שדומות למדינת ישראל, וגם אין משטרות או משטרה שהעול עליה והאחריות שלה כל כך גדולים, מביטחון פנים ועד יתר הדברים הנוספים. לא קיים. לכן אני אנסה לאחד את התשובות האלה. המשטרה תעשה את כל מה שהיא יכולה כי זה חלק מתפקידה. היא נותנת שירותי שיטור למדינת ישראל על מנת לאפשר – קודם כול לגבי השאלה השנייה, לגבי ההילולות העתידיות – לאפשר שמחה, הילולה, בכל טקס, בכל אירוע באשר הוא, והיא כך עושה. אבל כן, לעיתים – ואני אומר קצת בחיוך – לעיתים כן צריך, מה שנקרא, לחנוך הנער על פי דרכו, ולפעמים חלק מהרשויות, מהארגונים, לא משנה, התרגלו שהכול אפשרי.
אז אני אומר: כולנו באיזשהו אירוע, שאני לא איכנס לפרטים שלו, שלא הכול אפשרי, ואל מול המילים "לא הכול אפשרי" כל אחד צריך לתת את חלקו, ולכן ההילולה שהייתה בשבוע שעבר, שעליה נדרשתי בשאילתה, עברה בצורה מצוינת, כי בסופו של דבר רשויות אחרות, שלפני זה לא חשבו שיש להן את האחריות הזאת, הבינו שהן חייבות להשתתף מעבר למחיאות כפיים או טענות לאחר מכן. ההנחיה הבסיסית – לא הנחיה; תפיסת עולם הבסיסית של המשטרה היא לאפשר. נקודה. כך זה יהיה גם בהמשך, ואני חושב ששיתופי פעולה טובים יהיו ויהיו. הדבר הנוסף שאני אומר, בשם השר בר לב וגם אנוכי: אנחנו נעשה את המרב והמיטב לתת את השירות הכי טוב שאנחנו יכולים, גם לבית הזה, כמובן, כחלק מהבית הזה, אבל בכלל לאזרחי המדינה.
לגבי שאלת ההמשך של חברת הכנסת סטרוק, אנחנו דיברנו כמה פעמים. הנושא הזה הוא לא נושא שחולף לידינו. אני אגיד לך משפט אחד: המשטרה נמצאת תמיד בעין הסערה, אני לא רוצה לדבר מאיזה כיוון. אני יכול להגיד לכם מהניסיון שלי ומהידע שלי: צדיקים קטנים יש בכל המקומות, וגם צדיקים גדולים יש בכל המקומות. אז המשטרה צריכה לטפל ב"צדיקים" הקטנים ולאפשר לאנשים שומרי שלום להמשיך ולהתנהל. זה תפקידה של משטרה. אין פה, לא סופר פה מי יותר ומי פחות. יש תפקיד למשטרה. גם חופש תנועה הוא דבר משמעותי. לא איכנס מעבר לפרטים בהקשר של מה נכון ומה לא נכון. אני יכול להגיד כן שמשטרת ישראל – בייחוד מחוז ירושלים, תמיד היה, אבל בוודאי בעת הזאת, הוא בעיקר בעיקר צריך את החיבוק החם, מכל הצדדים, של הבית הזה. המשטרה היא של כולם. תודה.
529 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.