מבצע לאיסוף נשק בלתי חוקי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, ברשותך, שני דברים: ראשית, לעניין הערתה של חברת הכנסת שרן השכל על כך שישנם כ-4,000 תיקים בנושא ושהוגשו רק כ-200 כתבי אישום, וההפניה שלך לפרקליטות. אני מזכיר לאדוני את סעיף 4 לחוק-יסוד: הממשלה: "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת". אתה שר בממשלה, שר בכיר בממשלה. אני מצפה לתשובות אחרות בנושא הזה, כולל להבין מה אתם עושים כדי שמתוך ה-4,000 יוגשו 4,000 כתבי אישום ולא 200.

אני לא – – –

אני רק – – –

אני עדיין חושב שהבריחה הזאת, כאילו – לפרקליטות, זה אפילו לא לשר אחר – אבל אתם הממשלה. תמשלו.

אדוני השר, לעניין סמכותך: עד הכנסת הקודמת כיהנתי כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. נושא הנשק הבלתי-חוקי עלה גם שם – נשק שמשמש הרבה פעמים גם לרצח נשים. הוצגו בפניי נתונים שלפי הערכות יש יותר מ-400,000 כלי נשק בלתי חוקיים. כשביקשתי להבין כמה נאספים מדי שנה, המספרים היו בין 800 ל-1,200 – ואני אהיה אפילו לארג': 2,000, 3,000. שאלתי מהם יעדי המשטרה. שאלתי את זה גם בכתב, והתשובה היא עמומה. אין יעדים ברורים כמה כלי נשק אתם מתכוונים לאסוף בכל שנה. לאסוף 2,000 כלי נשק בשנה כשיש 400,000 כלי נשק בלתי חוקיים זה כמו ליבש את הים בכפית. אני מבקש שתגדיר אתה, השר לביטחון הפנים, מהו היעד למשטרה: כמה כלי נשק בלתי חוקיים צריך לאסוף בשנה כזאת? חלקם במבצעים שבהם אומרים לאנשים: תחזירו את כלי הנשק, אבל חלקם גם צריכים להיות באיסוף אקטיבי שהמשטרה מבצעת, בפעולות המיוחדות שלה.