מבצע לאיסוף נשקים בלתי חוקיים

ואכן, בפעילות המשטרה ברחבי הארץ בוצעו למעלה מ-1,700 מעצרים. מעבר לכך, יש עצורים רבים נוספים שצפויים להיעצר במסגרת מבצע חוק וסדר. מבצע חוק וסדר, שיצא לפועל לפני יומיים, בתחילת השבוע, הוא כרגע עיקר המאמץ המשטרתי – גם בתחום של מעצרים של מי שהרים יד, אבן, נשק, בקבוק תבערה, ניסה להצית, הסית לאלימות, וגם כמובן בתחום האמל"ח, ולכך אקדיש כמה מילים בהמשך לשאילתה של חבר הכנסת טייב. קודם כול, מייד כשנכנסתי לתפקידי, אחת המטרות המרכזיות ששמתי בסדר העדיפויות היא הפשיעה בחברה הערבית, שלמרבה הצער גואה וגואה. אנחנו מבינים שכ-60% מהפשיעה החמורה במדינת ישראל – מעשי הרצח, האלימות, השוד, הירי, האמל"ח – 60% מבוצעים על ידי כ-20% מהאוכלוסייה. כמובן, לא כולם, גם שם מדובר במיעוט בתוך אותם 20% של האוכלוסייה הערבית. בערך 2.5% עד 5% מחוללים 60% מהפשיעה החמורה. לכן, ברור שהרבה מאוד משאבים ואמצעים צריכים להיות מופנים לכיוון הזה. ואכן, חיזקנו את המחוזות הגיאוגרפיים, את הימ"רים, את היל"פים; הקמנו אגף מיוחד, לראשונה בתולדות משטרת ישראל, אגף סי"ף – בעברית: סיכול פשיעה ובערבית: חרב – למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. למרות שאנחנו מוגבלים מאוד מבחינה תקציבית, כידוע, העברנו החלטת ממשלה בעשרות מיליונים כדי להקים את האגף הזה. אני יכול לבשר שהרבעון הראשון של שנת 2021 התאפיין בעלייה של 75% בכתבי האישום בעבירות ירי, אמל"ח ונשק ביחס לרבעון הראשון של השנה החולפת, ואגב, גם ביחס לשנה שלפניה. אנחנו במגמת עלייה משמעותית מאוד. אני מנסה ככל יכולתי להביא את הדברים לידיעת הציבור. אין תפיסה של כלי נשק שלא מגיעה לידיעתי באופן אישי ויוצאת עליה הודעת דוברות של המשטרה. לצערי, לא תמיד אנחנו מצליחים לרתום את כלי התקשורת כדי להבהיר זאת, אבל אני יכול לספר לך על שני מקרים לדוגמה. אחד מהם היה לפני כשלושה חודשים או חודשיים, בדימונה. קיימתי מסיבת עיתונאים והזמנתי את כל כלי התקשורת לחזות במו עיניהם – כן, ויזואליה, כדי שזה ישודר בטלוויזיה – בחלק מכלי הנשק שנתפסו בשנה החולפת; חלק – לא כולם. שולחנות על שולחנות, מטרים ארוכים, עשרות מטרים עמוסים לעייפה בכלי נשק מכול הסוגים: בנשק אוטומטי, רובי ציד, אקדחים מאולתרים, תקניים וכו'. הראיתי – רק לדוגמה – שולחן שאורכו בערך מאיפה שיושב יושב-ראש הכנסת ועד לכאן, עם 34 אקדחים עליו. אמרתי לעיתונאים: מה שאתם רואים פה, 34 האקדחים האלה, נתפסו אתמול, ביום אחד, זו תפיסה של יום אחד. כל כלי הנשק, צריך להבין – אתם בוודאי מבינים – זה חיי אדם. זה הרג. לא. תפיסה של ניסיון הברחה מגבול ירדן, ניסיון הברחה אחד, 34 כלי נשק שנתפסו ביום האתמול. לצערי הרב, למרות שהגיעו כלי התקשורת, צילמו, דיברנו, מפקד המחוז דיבר, וראש עיריית דימונה – שם צילמנו את האירוע הזה – זה לא שודר בכלי התקשורת. היה גם מבצע שהתקיים במחוז מרכז, שבמסגרתו נעצרו עשרות סוחרי נשק. פה החשיבות: להביא את כלי הנשק זה לרוקן את הבריכה עם דלי, לצורך העניין, אבל להביא את סוחרי הנשק זה לסגור את הברז. זה מבצע שבו נעצרו עשרות סוחרי נשק; הפעלת סוכן; פיצוח מאוד משמעותי. ראיתי גם את התמונות של כלי הנשק שהם סחרו בהם, לא היו מביישים אף נשקייה, לא צה"לית ולא אזרחית. גם כאן, לצערי, לא זכינו לסיקור תקשורתי. אני מנצל את הבמה הזאת בדיוק כדי לנסות להביא את הדברים לציבור – כמובן, דרככם להביא לציבור. יש פעילות משמעותית מאוד – לא רק עכשיו, במסגרת מבצע חוק וסדר, אלא גם לפני כן, אבל קל וחומר במבצע הזה. ראינו הוכחה חיה למה שאנחנו טענו כל הזמן, שהנשק הזה לא ישמש רק לפלילים – הוא ישמש גם לפשיעה לאומנית. ראינו חלק מאזרחי ישראל הערבים שהפנו את הנשק הזה כלפי יהודים – כלפי שוטרים, כלפי אזרחים. מה ההסתה? מה ההסתה פה, חברת הכנסת מראענה? כל מילה אמת. כל מילה אמת. אני הייתי מצפה ממך, במקום לתקוף אותי, לתקוף את מי שהרים נשק; לתקוף את מי שהרים בקבוק תבערה; לתקוף את הגורמים האלימים. אותם תתקפי. יש אפשרות לשאלות המשך. ואני פה כדי להשיב על כל שאלה. אני מבקש לאפשר לי להשלים את הדברים. הפעולות האינטנסיביות הללו – כאמור, ביצוע המעצרים, הפריסה הרחבה מאוד של הכוחות, תפיסות כלי הנשק ועוד, חבר הכנסת סמוטריץ', שיפרו משמעותית את המענה שניתן לאזרחים. את מתפרצת בפעם השנייה. אגב, גם ההתנהגות הזאת – – – הפעולות האינטנסיביות הללו, וגם העוצמתיות, שיפרו משמעותית את המענה שניתן לאזרחים – שחד-משמעית אני מסכים שלא היה הולם בתחילת המאורעות – והוא שיפר משמעותית את ביטחונם האישי של תושבי הערים המעורבות. והוא לא הסתיים. חבר הכנסת סמוטריץ', הוא לא הסתיים, מתוך הבנה שגם אם הלהבות כבר לא בוערות באותם היקפים ועוצמות, הגחלים עדיין לוחשות. יש צורך בשמיכה עבה, גם של כוח אדם, גם של אמצעים, גם של טכנולוגיה, מודיעין, וגם בהיענות של מערכת המשפט לבקשות המעצר ולענישה קשה בתיקים המתנהלים בפניה, כדי לחנוק את האש, כדי להוריד את הלהבות. זו אחת המטרות של מבצע חוק וסדר, שהמשטרה נמצאת בעיצומו, וזו גם המטרה של תוכנית החירום הממשלתית שאני מגבש בימים האלה ואני מקווה להביא לישיבת הממשלה הקרובה. היא כוללת רכיבים רבים, שלא את כולם אני אפרט, אבל אני כן רוצה לפרט את האבנים המרכזיות של התוכנית הזאת. קודם כול, שינויי חקיקה. שינויי חקיקה, כי אין מנוס. אני לא חסיד של עונשי מינימום, אבל אין מנוס, בהקשר הזה של עבירות אמל"ח ונשק, מלקבוע עונשי מינימום חמורים, משמעותיים. לצערי, יש לי כאן דוגמאות קשות מאוד של מקרים שבהם המשטרה אספה את כלי הנשק, הביאה את העבריינים, הביאה ראיות טובות והביאה אותן בפני בית המשפט, והענישה, לצערי – יש על זה קונסנזוס ציבורי רחב מאוד, אולי חוץ מחלק מהחברים – הענישה, לצערי, לא מספיקה. קודם כול, כידוע לך, חברת הכנסת השכל – – – – מי שאמון על הגשת כתבי אישום בעבירות כאלה, מהסוג הזה, זו הפרקליטות, אז את השאלה אני מציע להפנות אליהם. אבל אני חוזר על מה שאמרתי: ברבעון הראשון של 2021, של שנה זו, יש עלייה של 75% – זו כמעט הכפלה, ואני אומר לך שזו רק ההתחלה – בכתבי אישום בעבירות של ירי ואמל"ח. זו עלייה מאוד משמעותית, אני חושב שעל זה אפשר להסכים, ועוד הזרוע נטויה. תוכנית החירום הממשלתית, כמו שאמרתי, תכלול גם רכיבים של שינויי חקיקה, אבל גם הכפלת כוח המילואים של משמר הגבול – ממש הכפלה, מ-16 פלוגות ל-32 פלוגות. יהיו לזה משמעויות תקציביות אבל אני מקווה מאוד שנצליח לרתום את כל הממשלה כדי להעביר אותן. ואולי הדבר המשמעותי ביותר זה עיבוי הכוחות של משטרת ישראל ב-5,000 שוטרים לאורך שלוש שנים – 700 באופן מיידי ועוד 4,300 למשך שלוש שנים. זה שאפתני, זה יעד שמכוון מאוד גבוה, אבל אני חושב שהאירועים של השבועות האחרונים הוכיחו שיש לנו צורך בכוחות האלה. אני כאמור מתכוון להביא את זה בהקדם, ברגע שנקבל את הסכמת כל רכיבי הממשלה. אני אומר לסיכום כך: האירועים הללו בהחלט תפסו את המשטרה ואת האזרחים כשהם לא מסוגלים לתת – ולקבל, מהצד השני – מענה מהיר, הולם, חזק כפי שאנחנו רוצים שיהיה וכפי שצריך להיות. נימקתי את הסיבות, הסברתי. אני חושב שאנחנו צריכים להבין ולתחקר את האירועים, והתוצאה חייבת להיות חיזוק משמעותי, גם בהיקפים, בעוצמות ובכוח אדם, אבל גם בהתקפיות וברוח הלחימה. אני הסתובבתי בלוד יום-יום – כמעט יום-יום הייתי בשבועות האלה בלוד – ופגשתי גם את האזרחים, גם את התושבים, גם את כוחות המשטרה ואת משמר הגבול, כוחות המילואים, כוחות הסדיר. אני יכול להגיד לכם שאצל הכוחות המילה שחזרה על עצמה שוב ושוב: אנחנו צריכים גיבוי. גיבוי, זה מה שהם ביקשו. אני באתי לשם כדי לומר להם: יש לכם את הגיבוי ממני, מראש הממשלה ומהיועץ המשפטי לממשלה, שאחראי למח"ש – כי כשהם אומרים גיבוי, אני מבין מה החשש. החשש הוא מח"ש, החשש הוא ועדות חקירה למיניהן וכו'. יש להם את הגיבוי. אנחנו רואים שינוי באופי ובהיקף של הפעילות המשטרתית, ואני מחזק מכאן את הכוחות בברכת חזק ואמץ, שימשיכו לפעול לשלומם ולביטחונם של אזרחי ישראל. ביום שישי. ידוע. ידוע. כן. נתחיל מדבריו של חבר הכנסת סמוטריץ'. קודם כול, חבר הכנסת סמוטריץ', אני חייב להסתייג. בעיניי אמרת דברים שלא היו ראויים להיאמר על מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי. אני הסתייגתי מהאמירה שלו, כידוע, ואני חושב שהיא הייתה – א. לא נכונה; ב. גם לא מתוכננת. אני לא חושב שזה פרי של מחשבה, אלא בעיניי פשוט אמירה לא נכונה ולא מוצלחת. אבל צריך לזכור – – – אני אגיד לך למה היא הייתה לא נכונה. אני אשיב. אני אשיב. אני אשיב. היא לא נכונה משום שלומר בלוד, סמוך לאחר סיום – ואולי אפילו תוך כדי – הלווייתו של יגאל יהושע, שנרצח בלינץ' בידי פורעים ערבים, שמטרת המשטרה הייתה לחצוץ בין הניצים, זה לא נכון. אני אגיד לך למה – כי בלוד ניסו להצית חמישה בתי כנסת אבל אף אחד לא ניסה להסית מסגד. הציתו חלקית. בכל אופן, חמישה בתי כנסת – – – – אבל אף אחד לא הצית מסגד, ואף אחד לא ניסה להצית מסגד. ביצעו לינץ' באזרחים יהודים וירו לעבר אזרחים יהודים. סליחה, זו הגנה עצמית. הגנה עצמית. בית המשפט קבע את זה. שיהודים ייטבחו בששון – אבל לא, היהודים נלחמים. כשמיידים לעברם אבנים ובקבוקי תבערה הם מתגוננים, וטוב שכך. בכל אופן, עד כאן ההסתייגות שלי מהדברים שנאמרו. מפכ"ל המשטרה עתיר זכויות, נלחם למען מדינת ישראל, נפצע למען מדינת ישראל ואזרחיה. אני חושב – – – אני חושב שמומלץ לכולנו, לכולנו, באמת, גם אם יש ביקורת, זה בסדר להביע אותה, ומכאן ממשיכים הלאה לפעול למען ביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל. לגבי ההערה שלך, כאמור, תהליך תחקור האירועים כבר מתקיים – הוא מתקיים גם ברמת המשרד וגם ברמת המשטרה. כידוע לך, יש לגופי חקירה יתרונות וחסרונות. אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למסקנות מהירות, מיידיות. אני כן חושב שיש בהצעה הממשלתית – המאוד-שאפתנית, כאמור, ואני מקווה שהיא תעבור כמו שהיא, אבל זה לא יהיה בלי מאבק – כדי לתת מענה הרבה יותר טוב מהמענה שלצערי לא היה הולם, כפי שאמרתי, באירועים הללו. חבר הכנסת טייב, אומר לך כך: אין ידיעה במשטרת ישראל שאינה מטופלת. כלומר, אין מצב שהמשטרה יודעת על כלי נשק שנמצא בבית מסוים – ואגב, אני חייב להגיד לך, שברוב המקרים – – – אני חייב להגיד לך שברוב המקרים אנשים לא מחזיקים כלי נשק בבתיהם אלא בחצרות, בשטחים הציבוריים ובמקומות שאליהם הם יכולים להגיע אבל לא יהיה אפשר לשייך אותם אליהם, כדי להימנע מהפללה. אבל בכל מקרה שבו מגיעה ידיעה למשטרה, היא מטופלת, כולל חיפוש וכולל מעצר. זה דבר יום-יומי. אני מקבל יום-יום את הדיווחים. אגב, גם כלי התקשורת מקבלים, יום-יום; כאמור, יוצאות הודעות דוברות יום-יומיות על תפיסות של כלי נשק. הדבר הזה מבוצע ברגיל, ומבוצע ביתר שאת בתקופה הזאת, לאור המאורעות. בוודאי. אגב, אם אתה רוצה לדעת, אגיד לך כך: היו שנים שרוב כלי הנשק – הלא-חוקיים, כמובן – היו מגיעים מצה"ל. למרבה השמחה, הצבא עשה עבודה מאוד משמעותית, וצמצם – לא לאפס אבל צמצם משמעותית – את האפשרות לגנוב כלי נשק מצה"ל. היום רוב כלי הנשק שמגיעים למגזר הפרטי מגיעים משני מקורות עיקריים: 1. הברחות מהגבול שלא כולו אטום הרמטית, אם נאמר כך; 2. המקור השני הן בעיקר מחרטות של כלי נשק, שמייצרות כלי נשק מאולתרים, ה"קרלו" למיניהם, שנמצאות ביהודה ושומרון. חלק מהחלטת הממשלה היא לרתום גם את השב"כ וגם את צה"ל לטיפול במחרטות האלה; לטיפול בהם כמו בטרור, פשוט כמו בטרור. לא, לא. אגיד לך: ההנחה הייתה שכלי הנשק האלה משמשים את המגזר הפלילי, אז זה לא היה במרכז הקשב של השב"כ ושל צה"ל. כמו שאמרת, ראינו השבוע שזה טרור חד-משמעי. צריך לאסוף את כלי הנשק האלה; צריך למנוע את הייצור שלהם. זה בהחלט חלק מהחלטת הממשלה. חבר הכנסת הרצנו, אני אגיד לך מה אני חושב. אז אני אתייחס. אני אתייחס. קודם כול, אני מבין שיש שאלות המשך בלתי מוגבלות. אין בעיה. אני רק רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת הרצנו. אני בגישה שצריך להאשים את התוקפן; את מי שהרים יד, את מי שהרים אבן, בקבוק תבערה, נשק, הסית לאלימות – את אלה צריך להאשים. למיטב ידיעתי, חבר הכנסת בן גביר לא עשה אף אחד מאלה. אתה – – – לא. לא אמרתי את זה. אמרתי שהמענה – – – – לא היה הולם – – – – וגם הסברתי. לא, לא. אנא. שאלי את שאלתך. אל תגידי מה אמרתי, כי את לא מדייקת. אם תרצי, אני אדייק. אבל אני לא רוצה להפריע לך. לא, לא. זה לא קשור. בבקשה, אני שומע אותך. אני שומע אותך. קראתי מה שאני צריך, אני שומע אותך. חבר הכנסת אזולאי, אני שמח להודיע לך שבכוונתנו להציב כוח יסמ"ג קבוע בעכו העתיקה. אנחנו אכן רוצים לתת מענה טוב יותר על האיומים שעולים שם. אם נעצרו – – – אני חושב שהם נמצאים שם כרגע, ואם אני טועה אז זה בזמן הקרוב מאוד. זה לא עניין שייקח הרבה זמן. שאלת אם נעצרו עצורים בלינץ' שבו נרצח יגאל יהושע, וגם לגבי אירועים אחרים. אני פה הולך בין הטיפות, כי אני לא רוצה לומר דברים שיכולים לפגוע בחקירה, אבל התשובה היא בגדול: כן, נעצרו, לדעתי בכל האירועים שהזכרת, ואם אני טועה לגבי אחד מהם אז ברובם. ברובם נעצרו. אני מציע לך ולי לא לפגוע בחקירה. התשובה הכללית – כי שאלת על כמה מקרים – התשובה היא: כן, נעצרו עצורים, ואני יכול גם להוסיף שייעצרו עצורים נוספים שמעורבים באירועים הנוראים הללו. חבר הכנסת פינדרוס, אתה שאלת שאלות מאוד ספציפיות וקונקרטיות שלא התכוננתי אליהן, אז אין לי נתונים. קודם כול, המדיניות היא לשמור על ביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל, ואני חושב שגם בעיר העתיקה אתה רואה פריסה מאוד רחבה של כוחות – – – אני לא יודע להגיד לך לגבי סגירת תיקים. תפנה אליי את השאילתה, אני אבדוק את הדברים. חבר הכנסת פינדרוס, אתה מבין שזה לא היה, אפילו ברמז, חלק מהשאילתות המקוריות. אין לי נתונים לשלוף מהשרוול ולומר לך. חבר הכנסת פורר, קודם כול, באופן טבעי, מעט מהתיקים שנפתחים בסופו של דבר מבשילים לכתב אישום. זה נכון בכל תחום, זה נכון במשטרה, בתביעות המשטרתיות, וזה נכון בפרקליטות – אם כי המדיניות של התביעה באשר להגשת כתבי אישום מוכתבת, כפי שאמרתי, על ידי היועץ המשפטי לממשלה. הוא ראש התביעה הכללית. אני יכול לומר שאני מאוד רוצה לראות יותר כתבי אישום, יותר מעצרים עד תום ההליכים. אני גם אמרתי זאת בדברים שלי. לא הכול תלוי גם בתביעה הכללית, יש גם בתי משפט. בסוף מי שמחליט על מעצר הוא בית המשפט. יש לי פה שורה – אתה יודע מה, אני לא רוצה להאריך יותר מדי, אני אתן לך אחר כך – של מקרים שבהם המשטרה תפסה והביאה ראיות והביאה לבתי משפט, ואו שהם שוחררו ממעצר או שהם קיבלו עונשים מגוחכים. ככה לא מייצרים הרתעה, ואני מתקומם על זה, אני מניח שכפי שאתה מתקומם על זה. חברת הכנסת סטרוק, דיברת על לוד, שגם – – – 400,000 כלי נשק לא חוקיים. סליחה, זה רשום לי. קודם כול, המספר הזה מוכר גם לי. הוא מוכר לי שנים, וכשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לאשש או להזים אותו. שאלתי את המשטרה כמה כלי נשק לא חוקיים יש במדינת ישראל, והוספתי ושאלתי מאיפה המספר 400,000, מאיפה הוא מגיע. התשובה היא שאף אחד לא יודע להגיד מאיפה הוא מגיע. אין לנו ידיעה כמה כלי נשק לא חוקיים יש בישראל. בכל מקום שבו יש ידיעה, כלומר כשידיעה כזאת נכנסת – ממקורות מודיעיניים, סיגינטים וכדומה, מכל שלל מקורות המידע שמגיעים למשטרה – אז זה גם מטופל. אני יכול להגיד לך בכלל אצבע: זה לא מספר רשמי. להערכתי יש לפחות עשרות אלפי כלי נשק, אבל זו הערכה בלבד. זה לא מסתמך על נתונים. אין לנו כאמור נתונים. אחד היעדים המרכזיים שאני הצבתי זה בדיוק זה – הנושא של איסוף כלי הנשק. גם פירטתי בהרחבה, ואני לא רוצה לחזור על הדברים. תראה, אם תגיד מספר, בוא נגיד x, ותוכל לעמוד ב-2x, אז לא תעמוד ב-2x? ודאי שתעמוד ב-2x, אתה רוצה לאסוף את כל כלי הנשק. לא תמיד. לא תמיד. אני אגיד לך למה. אני אגיד לך למה. המשטרה מונחית פה לתעדף ולתת טיפול לכל ידיעה, ל-100% הידיעות שמגיעות על כלי נשק. זה היעד, זאת המטרה – לאסוף כמה שיותר כלי נשק. ואכן, כמו שאתה רואה, יש עלייה בהיבטים הללו. אנחנו רוצים עוד ועוד ועוד, אנחנו רוצים לחזק את המגמה הזאת ואנחנו עושים זאת. חברת הכנסת סטרוק, אמרת בצדק שלוד, גם בימי שגרה ולא רק בפרעות האלה, סובלת מפשיעה חריפה וחמורה מאוד. כפי שהנחת, גם אני נמצא בקשר עם ראש עיריית לוד, אבל לא רק איתו. אני נמצא בקשר עם תושבים רבים, שחלקם חברים אישיים שלי וחלקם תושבים סתם, שלא מוכרים לי, אבל בהחלט מספר הטלפון שלי מוכר להם בכל שעות היממה, הלילה והיום. את צודקת, לוד אכן סובלת מפשיעה, בעיקר בעבירות ירי, בהיקפים גדולים מאוד אפילו ביחס לערים המעורבות. לכן הקמנו מפקדה משימתית בכוחות גדולים – אגב, לבקשתו של ראש העיר. הפעלנו לחצים מאוד גדולים כדי שזה יקרה, כי את יכולה להניח שיש צרכים כאלה גם במקומות נוספים – מפקדה משימתית של משמר הגבול, שאכן פעלה וביצעה מעצרים ואספה כלי נשק. אם תשאלי אותי, צריך עוד. מפקדה משימתית מטבעה מוגבלת בזמן. אבל ברור שהעדיפות שלנו היא להשאיר אותה כמה שיותר זמן כדי לנקות את השטח, כדי לייצר חיים טובים יותר לתושבי לוד. לגבי גיוסו של שי ניצן למשטרה – – – אני אענה לך. אבל אורית, אני אענה לך, לא צריך לחזור. הבנתי. שמעתי, הבנתי, הפנמתי, ואני עונה לך. גייסתי את חלק מלוחמי שירות בתי הסוהר למשטרה, ממש בצו שמעניק להם סמכויות שוטר. אני לא בטוח שאני מתכוון לעשות זאת לגבי שי ניצן, אבל חלק מהרעיונות שהעלית בוודאי יעלו גם יעלו במסגרת הצעת המחליטים שאני מתכוון להביא לממשלה. אנחנו אכן צריכים להתייחס למאורעות הלא-קונבנציונליים האלה באמצעים לא קונבנציונליים כדי להכריע ולנצח – אני מסכים איתך לחלוטין. כפי שאמרתי, גיוס הכוחות הוא חלק מהתמונה, והוא בוודאי לא כל התמונה.