קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, יש לי שתי נקודות. נקודה אחת: אני מקבל את דברייך שהמשטרה חוקרת את ההתנהגות של המשטרה, אבל חשוב לי להביא בפניך, כי דווקא אתה אדם חברתי, ואתה תתחבר למה שאני אומר. קציני משטרת ישראל במירון – אני מדבר על אחרי האירוע, אחרי שכבר היו נפטרים בשטח – התנהגו בצורה מאוד לא מתחשבת במשפחות, ואני רוצה להסביר, חשוב שתדע. היה זיהוי במקום עם תמונות. הגיע קצין נוסף ואמר: כל מה שהיה עכשיו מבוטל, ולוקחים את כולם בחזרה, בהוראת המשטרה, לאבו-כביר. בזמן שהצבא הציע למשטרה ולמשרד הבריאות לטפל בציפורית שבצפון, קצין במקום לא נתן להם לעשות את זה. והבעיה הנוספת היא שהמשטרה אחרי זה גם עיכבה את המשאיות – שאחת מהן גם לא הייתה בקירור – הרבה שעות בגלל איזשהם חששות שיחטפו גופות, והתגלה שלא היה שום ארגון לדבר כזה. הקצינים בשטח שהתעללו במשפחות ובגופות צריכים לתת את הדין. זה – נושא אחד.
נקודה שנייה: אדוני סגן השר, אתמול בלילה משפחות בלוד יושבות בבית, רואות פורעים מתחת לבית מדליקים להן את הבניין, את העשבייה שם. 45 דקות לא היה מענה מהמשטרה, לא הגיעו שוטרים למקום, והם רואים את החניון מתחיל להישרף. המשטרה לא נתנה מענה לדבר הזה. עד עכשיו עוד לא שמענו מהמשטרה שנעצר מישהו – כשהכול מוסרט – על בתי הכנסת. ראינו במקומות אחרים שהמשטרה הייתה מאוד מאוד מהירה לעצור אנשים, כשזה היה במקומות אחרים. בבתי כנסת שנשרפים המשטרה דוממת. ההפך, אנחנו שומעים שאיזה אחד מסכן שירה כדי להגן על עצמו, הוא כן עצור היום.
אני חושב שאתה כסגן השר לביטחון פנים צריך להביא את הדבר בפני המשטרה. הציבור לא מקבל את ההתנהגות הזאת. בתי הספר נשרפים והמשטרה שותקת; פורעים מתחת לבית – המשטרה לא מגיעה; ואדם מסכן – הוא נעצר, הוא הקורבן של כולם. תודה רבה.
282 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.