תאונות הדרכים בכלל ושל רוכבי אופנוע בפרט

ספציפית לעניין הבטיחות, אנחנו עובדות ועובדים עכשיו קודם כול על איוש המועצה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מצאתי שם מועצה כמעט ריקה. כמו הרבה מאוד דברים שמצאנו מממשלות קודמות בתחום ההזנחה של המערכת הציבורית, מצאנו רשות שיש בה מינויים זמניים, שהמועצה שלה ריקה, ואנחנו פועלות איתם במקביל גם על האיוש הזה וגם על מציאת האלמנטים מתוך התוכניות שלהם שהם לתפיסתנו הכי אפקטיביים ושנוכל להוציא אותם לפועל בתוך התקציב. אני רוצה להגיד לך מה כבר כן נעשה. קודם כול, ספציפית לאופנועים – אנחנו יודעות שיש עלייה בתאונות של אופנועים. תן לי לתת לך את הצעדים הקונקרטיים שנעשו: בנייה מחדש של תוכניות לימוד הנהיגה הבסיסיות לרוכבי האופנוע והטמעת תפיסת הסיכון בנהיגה, כי, צריך להגיד, באופנועים יש סיכון גדול הרבה יותר בנהיגה, וזה דבר שאי-אפשר להתעלם ממנו; פעילות הסברתית לרוכבים – אני הייתי אומרת "לרוכבות ורוכבים", אבל אני חושבת שהאחוזים שם הם מאוד מובהקים מגדרית. היית מסכים איתי, חבר הכנסת טופורובסקי, שיש יותר רוכבים מאשר רוכבות, בוודאי באופנועים הגדולים? הרוגות והרוגים, כן, אבל הרוכבים עצמם. פעילות הסברתית לרוכבים בכלי תקשורת דיגיטליים וברדיו עם שימת דגש גדול על הסברה בשפה הערבית; שיתוף פעולה עם אגף התנועה שבמשטרת ישראל. זה דבר מאוד מאוד מרכזי וחשוב. חברי השר עמר בר לב ואני דיברנו על זה פעמים רבות, ואנחנו משתפים פעולה בכל אחד מתחומי הבטיחות, כי זה בראש מעיינינו – גם הסברה, גם אכיפה במרחב העירוני וגם תמריצים לכמה מערכות בטיחות לאופנועים, כדי לעודד הבאה של כלים יותר בטוחים לארץ. לגבי הציבור הערבי, הרלב"ד שותפה לתקציב של 75 מיליון ש"ח לחמש שנים על ידי הרשות לפיתוח כלכלי. הרי הרבה דברים אנחנו עושות ועושים בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי. במסגרת התוכנית הזאת יש בין השאר השלמת תוכניות תמרור ביישובים, שזה דבר חשוב מאוד; קידום מיזמים להורדה והעלאה בטוחה בסביבת בתי ספר יסודיים; הרחבת מיזם מרכזי ההדרכה, הדרכת צעירות וצעירים; מסעות הסברה מתואמים וממוקדים; הקמה, הכשרה ושיפור של גופי מתנדבים שיפעלו בחברה הערבית, כמו שפועלים בחלקים אחרים של מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לך שבמאבק בתאונות הדרכים – בהרבה דברים בחיים אין בורג מרכזי. נגיד שוויון כללי – אין משהו אחד שאם תעשה אותו יבוא שוויון לעולם. גם המאבק בתאונות הדרכים הוא מאבק מאוד מורכב, וצריך לגשת אליו מהרבה מאוד כיוונים בהרבה מאוד חזיתות, ולהביא בחשבון שזה מאבק ארוך מאוד, אבל אנחנו מושקעות ומושקעים בו בכל הכוח. א. תודה על השאלה; ב. כמו שמעיר בצדק היושב-ראש, אני לא סמל שלטון – אתה יודע, לטובה ולרעה – אני לא סמל שלטון; אני שרה בממשלת ישראל. סמל שלטון – נדמה לי שיושב-ראש הכנסת הוא סמל שלטון, ראש האופוזיציה הוא סמל שלטון, נשיא המדינה הוא סמל שלטון. מי עוד? יש כמה. ראש הממשלה, כמובן, וגם? נשיאת בית המשפט העליון, ולדעתי כיסינו את כולם. אז ברוך השם, אני לפחות – – – העול של סמל שלטון – אני פטורה ממנו כרגע. יכול להיות שצריך לחשוב על השאלה הזאת שלך. אילו היה מדובר בנסיעה רשמית מטעם מדינת ישראל, יכול להיות שהיה מקום לשאול אם באמת ראוי לא לעשות אותה בשבת. זאת שאלה, שאלה שיש לתת עליה את הדעת. אבל משום שלא היה מדובר בנסיעה רשמית כלל ועיקר, אני חושבת שזה פשוט לא רלוונטי. אבל כאמור, תודה על השאלה. אני רוצה להגיד רק שכחברת כנסת הרבה שנים אני משבחת אותך על הדבר זה – – – – כי אני יודעת שאין דבר מתסכל כמו זה שרצת רצת רצת, באת, וכבר אי-אפשר לשאול שאלת המשך. תודה רבה. תודה. ובכן, כן, חבר הכנסת טופורובסקי, לשמחתי – ואני רוצה לציין באמת את שר האוצר על ההתגייסות לעניין הזה, כביש 90 – אמרתי לכם, כשנכנסתי למשרד אמרתי: להשאיר את הכבישים האדומים, את מוקדי הסיכון – לא להשאיר אותם, להעלות אותם, להשאיר אותם, את הכבישים – למרות שבאופן כללי המעבר היה לשים לב לתוספות שירות בתחבורה הציבורית ולתוספות של אמצעי תחבורה ציבורית וכו'. כבישים אדומים, מוקדי סיכון, צמתים, נשארו, וכביש 90, אנחנו במאמץ מאוד מאוד גדול עליו. בהקשר הזה צריך להגיד גם על כביש 65. כביש 65, אני מסכימה שהוא אכן כביש בעייתי, אבל פשוט הוא פרויקט עצום – הוא פרויקט עצום גם כלכלית וגם תפעולית, ולכן – – – חבר הכנסת כץ, הקשבתי בקשב רב, וכמו שאתה מבין, אני יודעת במה מדובר, ולכן הוא כן נכנס לחלק השני של תוכנית החומש, משום שהוא דורש מאיתנו גם היערכות וגם, בסופו של דבר, בזמן הזה אנחנו יכולות ויכולים להספיק הרבה יותר מוקדים שהם פחות עצומים. אז הוא יטופל, הוא יטופל בהמשך. הדברים כולם נמצאים על סדר-היום שלנו. בהקשר הזה, להגיד גם לחבר הכנסת טופורובסקי שאני קודם כול יודעת. אתה, חבר הכנסת גינזבורג ואחרות ואחרים כאן, שכל כך מושקעים במאבק בתאונות הדרכים, ובצדק – אתה יודע שהממדים הם עצומים, ההיקפים הם אדירים. אני חושבת רק על – יושב פה שר הבריאות, שתכף יעלה לענות על שאילתות – אני חושבת כמה זיהומים גורמים למקרי מוות בבתי החולים שלנו, אלפי אנשים בשנה, ואיזו היערכות צריך בשדרוג המערכת שלנו בשביל לטפל בדברים האלה. זה לגמרי לגמרי בראש מעיינינו, אנחנו לגמרי על זה. לצערי – לי לפחות, הייתי מאוד שמחה לקבל את כל התקציב בשביל לפתור את כל הבעיות שיש לנו. אנחנו, אתה יודע, חיות וחיים בשמיכה, ותקציב התחבורה לתקציב הקרוב, שנצביע עליו ונעביר אותו בתוך – כמה יש לנו, חודש לזה, אדוני היושב-ראש? הוא גדול באופן שבדיוק מתרכז בדברים שאמורים לצמצם את תאונות הדרכים: גם טיפול במוקדי סיכון, גם תחבורה ציבורית, גם לאופנוענים ואופנועניות – אינשאללה, אני מקווה שתהיה לי בשורה בימים הקרובים לעניין הבטיחות שלהם – ככה שהדברים לגמרי לגמרי מטופלים. אני רוצה לדבר על הכרטיס הנטען. הנחיתי את הצוות המקצועי לפתח רפורמת שירות מקיפה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי, אני רוצה להגיד לך שהנחיתי את הצוות המקצועי וביקשתי מהם, ואנחנו מפתחים היום ומפתחות רפורמת שירות מקיפה שתכלול, בין השאר, גם שדרוג של היכולות לשלם בכל כלי התחבורה בצורה הרבה יותר נוחה, הרבה יותר יעילה ובאמת תפשט גם את האופן – אני לא רוצה עוד להיכנס לפרטים, כי הדברים הם בעבודה, אבל אדוני מתפרץ לדלת נכונה ופתוחה, ואני מודה לך על שאתה מציף את הדברים. זה מאוד נכון. אנחנו מתכננות ומתכננים רפורמת שירות מהממת. אותי באופן אישי זה מאוד מרגש. כשהם הראו לי את הדברים שכבר בעבודה – זה ממש היה אחד הרגעים בעבודה שאת נמלאת שמחה, שלשם שינוי זה לא משהו שאתה אומר "אי-אפשר", אלא להפך: וואו, דבר חדש ומגניב. יש למה לצפות. אגב, הפקקים בירושלים – אני רוצה להגיד לך שכבר מתחיל לזוז הקו הנוסף של הרכבת הקלה בירושלים, שגם זה, אני בטוחה שמאוד יקל על הפקקים. זה אומנם ייקח את הזמן שזה ייקח, אבל לפחות כבר התחלנו את המסלול הזה. לגבי שאלתך הנוספת, חבר הכנסת כץ – לא, אתה יודע מה, לפני כן אני רוצה להגיד על היחס לדרום בהקשר הזה של כביש 90. אני חושבת, אדוני, מימיך הרבים והמצוינים כראש עיר ומביקוריי הלא-מבוטלים אצלך, אתה יודע היטב שלחשוד בי שיש לי העדפה לאנשים בצפון על פני אנשים בדרום – לא האדם הנכון להאשים אותו בזה. אלוהים יודעת שגם כשיש חשמול צפונה אז אין שירות ברכבת צפונה, אין שירות לחיפה ברכבת כי אנחנו מחשמלים את הקווים, ואין מנוס מפרויקט החשמול, כי אנחנו לא יכולות ויכולים להישאר עם תשתיות ישנות ותשתיות מזהמות. אין מה לעשות, אין דרך אחרת. זה לא שאני יכולה לסלול במקביל קווים מקבילים. לכן ממש אין פה איזו קלות דעת ואין פה איזו גבהות לב, חלילה. יש מאמץ עצום. לכן אני עומדת על כך שבזמנים לא יהיו עיכוב של 20 דקות אלא של דקות ספורות, משום שנעשה מאמץ ברכבת לתזמן את הרכבות. זה לא החישוב של עכשיו, זה מה שיהיה ב-13 בנובמבר, כשיתחיל לפעול הקו החשמלי, והפגיעה תהיה מינימלית וההאצה של החשמול של הדרום תהיה מקסימלית. אופיר, אתה שאלת אותי, חבר הכנסת כץ, לגבי הגודש. כל קונספט אגרת הגודש איננו של משרד התחבורה, הוא של משרד האוצר. זה לא סוד. מה שמעניין אותי הוא לתת מענים של תחבורה ציבורית, ולכן תוכנית החומש. האוצר העמיד את זה: תוכנית חומש מול הגודש. הדרך היחידה שלי לקבל תוכנית חומש מקיפה, משמעותית, מסיבית, שבאמת משדרגת את התחבורה הציבורית באופן שהופך אותה לאלטרנטיבה אמיתית, שתעביר אזרחיות ואזרחים מלהיות נוסעות ברכב פרטי להיות נוסעות בתחבורה ציבורית, הולכות רגל, נוסעות באופניים וכל מיני קישוריות אחרות שרלוונטיות, הייתה להסכים. אני חייבת להגיד שדחינו את הכניסה של זה לתוקף כי אמרתי כל הזמן: אי-אפשר בכלל לדבר על זה, ואני אומרת את זה גם היום. ויכול להיות שצריך – ואשמח לעזרתך, אתה יודע – – – המאמץ של משרד התחבורה הוא בפיתוח תשתית של תחבורה ציבורית. לכן זה גם לא נכנס לתוקף כרגע, זה חזון למועד. כרגע המאמץ של משרד התחבורה ממוקד בפיתוח תחבורה ציבורית בכל הכוח. Last but not least, כמו שאומרות – תוכנית אב לתחבורה בחברה הערבית. חבר הכנסת אבו שחאדה היקר, במשרד התחבורה יש בעבודה תוכנית אב לתחבורה בחברה הערבית. לשמחתי, בתקציב החדש, שבו יופנו משאבים ותקציבים גדולים ורבים לחברה הערבית, ואנחנו משתפות ומשתפים בזה, כמובן, את הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, וייעשו עבודות רבות ביותר. קודם כול, חברת נתיבי איילון כבר עובדת בתאוצה רבה על הרבה מאוד פרויקטים בהמון יישובים ערביים לשדרוג מסיבי של התשתיות, אבל יהיה הרבה יותר מזה. אני מבטיחה לך, בדיוק נעשית תוכנית אב. זה שקוראים לה "תוכנית אב" זו בעיה שאנחנו צריכות לדבר עליה באופן כללי, אבל בסדר – כאילו למה – – – היא תכלול בוודאי גם היבטים של בטיחות. חלק מההיבטים של הבטיחות פירטתי בתשובתי הראשונה, שאומנם הייתה לגבי אופנועים, אבל פירטתי. לא אחזור על זה כדי לא לשעמם ולא להטריח, אבל פירטתי גם לגבי החברה הערבית מה נעשה בענייני הבטיחות. תודה לכם. בוודאי. בסדר, אחזור לבדוק את זה שוב. משרד התחבורה דרש – אני דרשתי גם ממשרד האוצר, וגם עירבתי בזה את ראש הממשלה כדי למצוא פתרון לחברות התעופה שלנו, שספגו פגיעה קשה ביותר בתקופת הקורונה, ובאמת הן היו מאלה שלא קיבלו מענה. יושבים עם חברות התעופה, אנחנו, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, ואני חייבת להגיד שנעשה מאמץ אמיתי כדי לסייע להן. הדברים שציינת, חלקם שיקולים מסחריים שמדינת ישראל לא יכולה להתערב בהם בחברה פרטית, אבל צריך להגיד שיש רצון טוב ונכונות מבחינת – – – שוב אני אומרת: מדינת ישראל לא יכולה להתערב בשיקולים מסחריים של חברות, אבל בפירוש נעשה מאמץ רצוף – אני מדברת בכוונה בצורה לא מפורשת, לא מפורטת. יש משא ומתן כל הזמן עם החברות. עכשיו, אני יודעת שהמנכ"לית שלי נפגשה אתמול, למעשה – אתמול, ועוד לא התעדכנתי בפרטים, אבל ממש אמש הייתה לה עוד פגישה אחת עם אל על, ואנחנו על זה כל הזמן. צריך להגיד שגם החברות וגם הבעלים של החברות, צריך להגיד את זה, גם הם צריכים לעשות מאמץ. אז זה לא שאין בעיה – יש בעיה. אנחנו עושות כמיטב יכולתנו. אין ספק שהעובדות והעובדים הם בראשי מעייניי, זה מובן מאליו. יותר מזה, אני באמת מאמינה שחברות התעופה הישראליות הן אינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל. זה סופר-חשוב שתהיה לנו עצמאות תעופתית. עם כל הכבוד לשמיים הפתוחים, זה לא מספיק שיש חברות אחרות שטסות לכאן. אנחנו צריכות את האפשרות שלנו לטוס, חברות ישראליות. גם החברות הישראליות פעמים רבות הוכיחו שברגעי משבר הן היו אלה שנשארו לטוס, ויש לנו הערכה ובאמת רואות חשיבות מאוד גדולה בדבר הזה. המאמץ נמשך כל הזמן. שני הצדדים צריכים לעשות מאמץ. כן, על העובדות והעובדים. גם הם. תודה רבה. נכון, עד עכשיו היו רק שאילתות דחופות.