פגיעה בתושבי הדרום לאור החלטת משרד התחבורה ורכבת ישראל

במהלך שלב ההפעלה החדש התחנות בקו אשקלון–באר שבע ימשיכו לקבל שירות דיזל, כיוון שעדיין לא חושמל החלק הזה. אנחנו פנינו לוות"ל – ועדת התשתיות הלאומית, כדי להאיץ ולקדם מאוד מאוד את האישור לחשמול כל הקווים מאשקלון דרומה, וברגע שנקבל את האישור הזה – הכנו את התקציב במסגרת תוכנית החומש של הרכבת; הכנו תקציב מיועד, ייעודי, להאצה מאוד משמעותית של חשמול הקווים האלה. בינתיים, בזמן שהרכבת חוזרת, המשמעות היא שנעבור באשקלון מחשמל לדיזל, וזה אומר תוספת של סדר גודל של חמש דקות נסיעה בממוצע. למעשה זה יהיה ככה: משדרות לתל אביב זה שלוש דקות, מנתיבות – חמש דקות, ומאופקים זה 11 דקות. זה המחיר של המעבר ההדרגתי מדיזל לחשמל, אבל הוא מעבר הכרחי, הוא מעבר רצוי, הוא מעבר נחוץ בצורה בלתי רגילה. לאור בקשת התושבות והתושבים, הרכבת בוחנת עכשיו גם הפעלת קווים ישירים בחלק משעות היום ובעיקר בלילה – – – כמו שאמרתי, גברתי חברת הכנסת, הרכבת בוחנת עכשיו גם הפעלה של קווים ישירים בחלק משעות היום והלילה, מה שיוסיף אומנם רכבות דיזל אבל יסייע כמובן לשירות. אנחנו, גם משרד התחבורה וגם רכבת ישראל, עושות ועושים מאמצים מאוד מאוד גדולים לשיפור השירות הרכבתי בכל הארץ, אבל בפרט בדרום. בעשור האחרון נפתחו הרבה מאוד תחנות, נוספו קווי נסיעה ונחנכו מרכזיים תפעוליים רבים, שמחזקים את האזור כולו ואת התושבות והתושבים שלו. לשמחתי, אכן אנחנו רואות ורואים עלייה מתמדת במספר המשתמשות והמשתמשים ברכבת מהדרום, ואני מבינה שכשיש הפסקה לצורך החשמול ועבודות פיתוח הרכבת, זה אכן מאוד מתסכל, ולכן אני שמחה שעכשיו נוכל להחזיר את התנועה במלואה. אני רוצה להתייחס להבטחה שלי שניתנה בעניין השאטלים. כשנכנסתי לתפקיד דרשתי מהרכבת לספק בכל מקום שבו אין שירות רכבתי בגלל פרויקט החשמול – בכל מקום כזה להוסיף שאטלים. ואכן, נוספו שאטלים; ביולי נוספו עד תחנת אשדוד. כשפנית אליי בקיץ, הרכבת מייד הוסיפה שאטלים אחת לשעה בשעות הערב מאשדוד לאופקים, לנתיבות ולשדרות. ברור לי שהשאטלים לא מחליפים את הרכבת באופן מלא. עכשיו, לשמחתי, הרכבת חוזרת. כאמור, ברגע שיהיה לנו אישור ות"ל נוכל לצאת לפרויקט חשמול קווי ההמשך מאשקלון. אני מצפה לזה בכיליון עיניים, אפשר להגיד. אני מאוד מאוד מצפה לזה. בכל מקרה, אני רוצה להגיד עוד משהו לתושבות ולתושבי שער הנגב: בגלל הקושי שעבר עליכם בתקופה הזאת, ובגלל שהשאטלים לא הסתדרו באמת כמו שהיה צריך, אנחנו פנינו לרכבת ישראל ועשינו יחד איתם עבודה כדי שהדבר הזה לא יקרה שוב. עכשיו יש פרוטוקול מאוד ברור שבכל מקום שבו יש עבודות חשמול ויש הפסקה או ירידה מסוימת בשעות השירות של הרכבת, יהיה יידוע ראוי, תהיה הכוונה ראויה, ובעיקר – שאטלים מספיקים. אבל לשער הנגב, כאמור, ב-13 בנובמבר הרכבת חוזרת במלואה. לא, סליחה. לא, לא, רק על מנת – – – אני רק אתקן, ברשותך. אני אמרתי מפורשות: דרום, נגב, נגב מערבי ושער הנגב. את כל אלה אמרתי וציינתי את כולם, משום שלכל החלקים האלה אני מתכוונת. א. לגברתי יש כלים פרלמנטריים לקיים דיון. היא יכולה להגיש הצעה לדיון בוועדת הכלכלה או בוועדות אחרות, והיא מוזמנת להשתמש בכלים נוספים אם ברצונה לקיים דיון. אנחנו, כמובן, נשמח בכל עת. לעניין הזמן הנוסף, את הזמנים שציינתי לעניין תוספת הנסיעה אני אומרת באחריות, משום שנעשתה עבודה ברכבת של התאמת הזמנים. ברור שאין דרך לעבור לרכבת חשמלית מרכבת דיזל כל זמן שהחשמול עוד לא קיים לאורך כל המסלול, ויש צורך בהחלפה. אבל ציינתי את הזמנים המסוימים והמאוד-ספציפיים האלה משום שנעשתה עבודה בדיוק בשביל שלא לעשות הארכה מיותרת של 25 דקות אלא לצמצם ככל הניתן. נעשתה התאמה מחודשת, וברגע שהקו הזה ייפתח ובאמת אפשר יהיה להגיע בחשמל לאשקלון, ומאשקלון הלאה – אלה יהיו הזמנים ולא יותר מזה. אני רוצה להגיד, אגב, שאני מודה לך על המחמאות, אבל חבר הכנסת סמוטריץ', שהיה שר התחבורה, הוא שהתחיל ופתח את המשך החשמול קדימה להמשך הדרום. אנחנו מאיצות את זה בכל הכוח, וכמו שאמרתי, פנינו לוות"ל, ואנחנו עושות כל מאמץ כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר, אבל קרדיט צריך לתת למי שמגיע. לגבי כל דבר אחר, כאמור, חברת הכנסת שפק, אנחנו נשמח לסייע בכל דבר ועניין. זה יום רביעי בבוקר. ביום רביעי בבוקר הפרשנים של הטורים הפוליטיים כותבים את הטורים שלהם. מעניין מה הם יחשבו על הדברים האלה. תודה רבה לך, חבר הכנסת מקלב. תודה רבה, חבר הכנסת מקלב, ואתה באמת נוגע בנקודה כואבת ומתסכלת בצורה בלתי רגילה. אני, כמי שמתנגדת בכלל להפרטה, כידוע, וחושבת ששירותים מסוג זה, כמו מבחנים של רישיון נהיגה למשל, לא צריכים בכלל להיות בידי זכיין פרטי אלא צריכים להיות בידי המדינה, אני חושבת שמה שתיארת, התפקוד הלקוי של חלק מהזכיינים, מוכיח שהפרטה היא לא מילת קסם והיא לא פותרת את כל הבעיות, גם אם היו קודם בעיות. בדרך כלל, אגב, אנחנו נוכחות שוב ושוב שכשיש גופים ממשלתיים שמתפקדים בצורה לא טובה, זה בדרך כלל משום שייבשו אותם, פגעו בהם ולא נתנו להם את הכלים לעשות את העבודה בצורה מספיק טובה. כשהם כבר מיובשים ופועלים בצורה לא אפקטיבית – אז מפריטים. והינה, אנחנו רואות שההפרטה, לא זו בלבד שלא פתרה את הבעיה, אלא לדעתי אפילו החמירה אותה בחלק מהמקרים מאוד מאוד. אנחנו מודעות מאוד לבעיה הזאת. פנינו לזכיינים ועשינו את כל מה שאנחנו – אתה יודע, יש הליך במסגרת ההתקשרות של המדינה עם גוף פרטי. פנינו אליהם, התרענו, ואם הדבר הזה יימשך אנחנו נשתמש גם בסמכותנו וביכולתנו להפקיע מהם את הסמכות ואת המכרז. אין ספק שהפגיעה הזאת בנבחנות ובנבחנים היא בלתי נסבלת, והיא לא יכולה להיות. משרד התחבורה פועל בעניין הזה מול החברות. אני אעשה כוכבית ואגיד שיש עוד עניין, וזה שיש טסטים שנדחים בגלל שיש בוחנים שחוששים לבחון נבחנות ונבחנים בלי תו ירוק. אני יכולה להבין את זה. אנשים יושבים באוטו במרחק קרוב מאוד מאוד, וחלק מהם לא צעירות וצעירים. משרד התחבורה דורש הרבה מאוד זמן להחיל תו ירוק רק במבחני נהיגה, משום ששם אנשים נמצאים במצב בלתי אפשרי, וזה, איך להגיד, במטחנות. אני מקווה שגם זה ייפתר בקרוב מאוד, וגם התורים האלה יפסיקו להיות מבוטלים. אני רק יכולה להבטיח לך שאנחנו לגמרי לגמרי על זה. תודה רבה. ככה אני אעשה. תודה רבה, אוסאמה. אני רושמת לפניי.