תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מבקש היום את תמיכת הבית בהארכת הוראת שעה הנוגעת למצב החירום הכליאתי. זו אינה הצעת חוק אידיאולוגית, זו הצעה שנולדה מתוך מציאות ביטחונית חסרת תקדים, ומתוך אחריות פשוטה לביטחון אזרחי מדינת ישראל.
מאז 7 באוקטובר מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה מתמשכת בכמה חזיתות. לצד הלחימה בשטח, מתנהלת גם מערכה יום-יומית בתוך בתי הסוהר, ואני מקווה שכולנו מודים ללוחמי הכליאה על הלחימה היום-יומית הזאת.
אלפי עצורים ואסירים ביטחוניים נוספו למערכת הכליאה בתוך זמן קצר, ומערכת שנבנתה – אני אומר את זה פעם נוספת: מערכת שנבנתה לשגרה נדרשת כיום להתמודד עם מציאות של חירום. כולנו היינו רוצים לראות מתקני כליאה חדשים מוקמים בן-לילה. אבל המציאות הזו אינה אפשרית. בינוי לוקח שנים; אתגרי הביטחון אינם יכולים להמתין עד לסיום עבודות הבנייה. לכן, הוראת השעה היא הגשר ההכרחי בין צורכי ההווה לבין הפתרונות ארוכי הטווח.
חשוב לומר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בצורה הברורה ביותר, אין כאן ויתור על שלטון החוק, ואין כאן פגיעה שרירותית בזכויות אדם – דנו בזה גם ארוכות בדיון אצלי היום בוועדה – יש כאן איזון הכרחי בין זכויות הפרט לבין חובתה הראשונה של המדינה להגן על חיי אזרחיה ועל ביטחון אנשיה. האחריות שלנו היא לדאוג שקודם כול יהיה מקום להחזיק את מי שמסכן את הציבור; את מי שביצע עבירות פליליות או עבירות טרור, ואת מי שפגע בביטחון המדינה.
לצד זאת, חבריי חברי הכנסת, אסור להתעלם מהמשמעות המבצעית. כאשר שירות בתי הסוהר נאלץ להתמודד עם תפוסה חריגה ללא הכלים המתאימים, נפגעת יכולתו לשמור על הסדר, למנוע חיכוך, להגן על לוחמי הכליאה ולהמשיך לבצע את משימותיו. מי שמכיר את המציאות – ואני מכיר אותה היטב – מבין שהעומס הזה אינו מספר על דף, הוא אתגר ביטחוני של ממש.
הוועדה לביטחון לאומי בראשותי לא הסתפקה באישור ההארכה. קיימנו במהלך שלוש השנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, שורה של דיונים כדי לבחון גם פתרונות נוספים. האצת הבינוי, הרחבת חלופות מתאימות לאסירים פליליים שאינם מסוכנים, ושיפור היכולת המבצעית של שירות בתי הסוהר. אלפי תקנים נוספו לשירות בתי הסוהר, חלק לא קטן מהם גם כבר אוישו, אבל כל אלה אינם מייתרים את הצורך בהארכת הוראת שעה. להפך – הם מדגישים שהיא עדיין חיונית.
אני מבקש להזכיר לכל מי שיצביע פה בסופו של דבר, הוראת שעה כשמה כן היא: הוראת שעה. הכנסת אינה מוותרת על הפיקוח שלה, היא מחייבת את הממשלה לחזור אלינו, לדווח, להצדיק ולהוכיח שהצורך עדיין קיים. זהו בדיוק האיזון הנכון בין מתן כלים לרשויות הביטחון לבין פיקוח פרלמנטרי הדוק.
חבריי, האחריות שלנו אינה נמדדת רק בהחלטות שנוח לקבל, היא נמדדת ביכולת שלנו לקבל את ההחלטות הנכונות, גם כשהן מורכבות. הארכת הוראת השעה אינה פתרון מושלם, אבל היא הפתרון ההכרחי בעת הזו. אני קורא לכל חברי הבית – מהקואליציה ומהאופוזיציה כאחת – להניח לרגע את הפומפוזיות הפוליטית, להביט במציאות כפי שהיא, ולהצביע בעד ביטחונם של אזרחי ישראל, בעד ביטחונם של לוחמי הכליאה ובעד מתן הכלים הדרושים למדינה להתמודד עם אתגרי התקופה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אדוני היושב-ראש, להודות להנהלת הוועדה בראשות הגברת לאה גופר, לצוות הייעוץ המשפטי בראשות עורך דין מירי פרנקל שור, שבמהלך כמעט ארבע שנים שחלפו אפשרו לוועדה בראשותי להוביל תהליכי חקיקה, ולקיים דיונים מקצועיים ומשמעותיים. זו הייתה זכות גדולה לנו, לכל חברי הוועדה, להיות שותפים בעת הזו עם אנשים נפלאים שכמותם.
באותה הזדמנות, מכיוון שאני לא יודע מתי הפעם הבאה שבה אהיה פה על הפודיום, תודה רבה לכל עובדי הכנסת, למשמר הכנסת ולשאר העוסקים במלאכה החשובה כל כך פה. לא רבים מודעים לפעילותכם, מעטים מדי מוקירים אותה, אבל אני, בשם ח"כים רבים, חייב לומר לכם תודה שנתתם לנו לאורך כל הקדנציה את הכלים ואת התמיכה לעשות טוב לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. כמה טוב שאתם פה.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות, אבקש מחברי הכנסת לדחות אותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, תודה.
600 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.