דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 417 · 13 ביולי 2026

הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026

יוסף טייב · ש"ס

אדוני היושב-ראש, ברכות.

היו"ר אכרם חסון: תודה רבה.

גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אומנם 04:30 וכולם עייפים. אני חושב שזו הצעת חוק משמעותית מאוד, חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה. אני רוצה באמת להודות מקרב לב למירב בן ארי, שהסכמת להעלות את זה, למרות הקושי ולמרות – כאופוזיציה, הבנת את חשיבות הצעת החוק והסכמת להעלות את זה. תודה לאופיר.

בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) – 7 באוקטובר, התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק זו היא מיזוג של הצעת חוק פרטית עם הצעת חוק ממשלתית – הצעות חוק פרטיות שמוזגו – שחתומים עליהן כ-86 חברי כנסת מכלל חלקי הבית, אופוזיציה וקואליציה כאחד.

ביום שמחת תורה פקד את מדינת ישראל האסון הקשה בתולדותיה, כאשר עשרות מחבלי ארגון חמאס פרצו אל תוך יישובי הנגב המערבי, אל בסיסי צה"ל ואל מסיבות שהתקיימו באזור. הם טבחו, רצחו, שרפו ואנסו גברים, נשים וילדים. באותו יום נפצעו אלפים, נחטפו לרצועת עזה – ובהם ילדים, נשים וקשישים. מול אותן זוועות, שכול ומוות, רבים גילו באותו יום ובימים שלאחר מכן גבורה ומסירות יוצאות דופן והגנו בגופם על משפחות ועל קהילות שלמות. בעקבות הטבח יצאה מדינת ישראל למלחמת חרבות ברזל.

תכליתה של הצעת החוק שלפנינו היא להנחיל לדורות הבאים את זיכרון הטבח ולהנציח את מעשי הגבורה שאירעו ב-7 באוקטובר ובימים הסמוכים לו. בין מטרותיו, החוק המוצע קובע שימור הזיכרון הלאומי של מתקפת הטרור והטבח וחטיפת האזרחים ואנשי כוחות הביטחון; הנצחת זיכרון הנרצחים, הנופלים והנספים; תיעוד וזיכרון של סיפורי החטופים; הנצחת מעשי הגבורה והצלה והנחלת זיכרון האירועים לציבור בישראל ובעולם; תיעוד, מחקר ושימור של מלוא המידע על האירועים והנצחת החוסן הלאומי והתקומה של עם ישראל, לרבות בנייתן מחדש של קהילות ויישובים שנפגעו.

לצורך מימוש מטרות אלה קובעת הצעת החוק שלושה מנגנונים מרכזיים. ראשית, מוצע לקבוע את יום כ"ד בתשרי יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בכ"ב בתשרי, 7 באוקטובר. ביום זה יתקיימו טקסי זיכרון ממלכתיים; במוסדות החינוך יתקיימו טקסי זיכרון ופעילויות חינוך ממלכתיות; דגל המדינה יורד לחצי התורן; בכנסת ובוועדותיה יתקיימו דיונים מיוחדים. הוועדה החליטה לציין את יום הזיכרון בתאריך העברי הסמוך לתאריך שבו אירע הטבח בהסכמה רחבה. יחד עם זאת, החוק קבע כי תהיה אפשרות לציין גם את יום 7 באוקטובר בקיום פעילויות זיכרון והנצחה.

שנית, תוקם רשות זיכרון לטבח ולגבורה בכ"ב בתשרי, 7 באוקטובר, שתפקידה לפעול למימוש מטרות החוק, ובין היתר להקים מאגר מידע מרכזי ומקיף על האירועים ולהנגישו לציבור בארץ ובעולם; להקים ולהפעיל אתר הנצחה וזיכרון לאומי ומוזיאון בנגב המערבי; לחלק תמיכות וכן לתעד ולשמור את העדויות, המסמכים והתכתבויות והסרטונים וההקלטות מאותם הימים.

כמו כן, מוצע להקים מועצה ציבורית רחבה אשר תתווה את מדיניות הרשות, שתכלול נציגי משרדי ממשלה, נציגי מינהלת תקומה, נציג משפחות החטופים ומשפחות שכולות, נציגי שורדי הטבח ונציגי המועצות האזוריות והערים שנפגעו, כדי להבטיח שקולם של מי שחוו את הטבח מקרוב יישמע בעיצוב דרכי ההנצחה.

שלישית, מוצע לקבוע בהצעת החוק הוראה בדבר תקציב הרשות ומימון פעילותיה, ממשל תאגידי תקין, לרבות ועדת ביקורת, מבקר פנימי ונוהלי ניגוד עניינים, וכן חובת דיווח שנתית לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי מתמשך על פעילות הרשות.

חבריי חברי הכנסת, הייתה לי הזכות לנהל את הדיונים בהצעת החוק החשובה הזו, שתיזכר לנו תמיד ותזכיר לנו את אחינו ואחיותינו שנטבחו ביום שמחת תורה. הדיונים בוועדה היו סוערים, כואבים, ולעיתים גם טעונים מאוד. כאשר התחלנו את הדיונים בוועדה היו חטופים בשבי, ונוסח הצעת החוק ביטא את מחויבות מדינת ישראל להשבת כלל החטופים. בסייעתא דשמיא, יעד זה הוגשם במהלך הליך החקיקה, והצעת החוק שונתה בהתאם.

הצעת החוק גובשה בעבודה משותפת ומקיפה של כלל החברים בוועדה, מהאופוזיציה ומהקואליציה, מתוך הקשבה לעמדותיהם של נציגי המשפחות השכולות, נציגי החטופים ומשפחותיהם, שורדי הטבח, נציגי הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות בנגב המערבי, וכמובן משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. מדובר בהצעת חוק שמבטאת מחויבות לאומית משותפת, שחוצה מחנות פוליטיים – לזכור, להנציח ולהעביר לדורות הבאים את הסיפורים של הנרצחים, הנספים, החטופים ואותם הגיבורים של 7 באוקטובר.

לפני סיום דבריי, אני מבקש להודות ליושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי על הליווי, ההכוונה והתמיכה לכל אורך הדרך לקידום הצעת החוק הזו.

לאחר האסון הנורא שפקד אותנו, כאשר החברה הישראלית מתמודדת עם כאב עמוק, הצעת החוק שעברה מדגישה את הצורך באחדות ובערבות הדדית. זו הדרך שהנחיל לנו מרן הרב עובדיה יוסף: להיות נציגים של כלל עם ישראל, לדאוג לכל אזרח ולכל משפחה ללא הבדל ולפעול תמיד למען מה שמחבר בינינו ולא למען מה שמפלג בינינו.

אני מבקש גם להודות לראש הממשלה, שליווה את קידום הצעת החוק וראה בה חשיבות רבה; ליואל אלבז ממשרד ראש הממשלה, שיחד העברנו את הצעת החוק ברגישות ובמקצועיות. אני מבקש להודות לדקל ליפשיץ, נכדו של עודד ז"ל, השם ייקום דמו, ויוכבד, שתיבדל לחיים טובים. אני מבקש להודות לחבר הכנסת קרויזר, שליווה את הצעת החוק, לכלל חברי האופוזיציה ולמירב היקרה – בלעדיכם לא הייתה מתקדמת הצעת החוק הזו והיא לא הייתה מגיעה עכשיו להצבעה; לכל חברות וחברי הכנסת של הבית הזה, לכל חברות וחברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק או שהצטרפו להצעת החוק, יחד עם כלל חברי הכנסת שתרמו מזמנם ומניסיונם בדיוני הוועדה; לצוות הוועדה, מנהלת הוועדה אתי דנן, ליועצת המשפטית של הוועדה תמי סלע, יחד עם שמרית היקרה. לכל מי שזכרתי ולאלה ששכחתי, תודה רבה על חלקכם בקידום הצעת החוק החשובה הזו.

אני קורא לכלל חברי הבית להצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת, ושנראה ימים טובים יותר לעם ישראל.

840 מילים של יוסף טייב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.