תודה רבה, אדוני. גולדה מאיר אומנם גדלה ברוסיה ולא במרוקו, אבל היא גדלה בעוני מרוד ממש, עוני מרוד, בקור, בלי בגדים, בלי חימום, בקושי מחסה, עם מעט, מעט מאוד, אוכל. זה אחד הדברים שצרבו את חוויית החיים שלה ואת מה שנגזר מהחוויה הזאת, כמו למשל ההקמה של הביטוח הלאומי. זה היה החלום שלה, זה היה החזון שלה, היא עבדה על זה שנים עד שהיא השיגה את הדבר הזה. והיא אמרה את האמירה החשובה לגבי זה: "הביטוח הלאומי לא היה תרופת פלא - - - אבל פירושו היה שמדינת ישראל לא תשלים בתוכה עם עוני שהוא חרפה לחיי אדם, עם האפשרות שהדאגה ללחם תעכור את השעות המאושרות ביותר בחייה של אם, או עם האפשרות שגברים ונשים יקללו את יום היוולדם כשיגיעו לזקנה".
לא בטוח שמדינת ישראל לא חוטאת בזה היום, אבל האפשרות שזה לא יקרה ניתנה לנו, והיא ניתנה לנו על ידי גולדה מאיר. גולדה מאיר הייתה פעילה ציונית מגיל – בכיתה ד' היא הייתה עומדת על ארגז ברחוב ומטיפה לאנשים בעד הציונות; היא הייתה חלוצה בקיבוץ; היא הייתה מזכירת מועצת הפועלות, לימדה נשים הכשרה מקצועית ונתנה להן אפשרות ללכת ולפרנס את עצמן; היא הייתה זו שהלכה לגייס את הכסף למלחמת העצמאות; היא הייתה זו שהלכה להיפגש עם המלך עבדאללה לפני קום המדינה כדי להבין מה כוונותיו; היא הייתה השגרירה הראשונה שלנו אי פעם ברוסיה; היא הייתה שבע שנים שרת העבודה, וחוקקה את כל חוקי העבודה החשובים של מדינת ישראל, כולל חוקי עבודת נשים וחופשת לידה; היא הייתה תשע שנים שרת חוץ, מדינאית חשובה. את כל זה, כולל להיות ראש הממשלה האישה היחידה במדינת ישראל, את כל זה היא עשתה בחצאית. רק שערו בנפשכן איזו דרגת קושי, באיזו דרגת קושי מדובר.
אז מה זה אומר באמת להיות אישה בכל המסלול הזה? זה אומר שמבחינתה – כמו שהיא אמרה, "אין ספק ששבע השנים שעשיתי במשרד העבודה היו המספקות והמאושרות ביותר בחיי". זה אומר שהביטוח העממי, כמו שהיא קראה לו, היה מבחינתה חלום. זה אומר שהיא הוקירה את הנשים החרוצות והחשובות כמו עדה מימון, בבה אידלסון ורחל ינאית בן צבי, שעבדו בעצמן כדי לעזור ולקדם נשים אחרות. זה אומר שהיא ספרה במלחמת יום הכיפורים כל חלל וחלל, והייתה זאת שהחזירה שבויים במהירות מדהימה, כולל אלה שנותרו מאחור ממלחמות קודמות. זה אומר שהיא הקימה ועדת חקירה. זה אומר שהיא לקחה אחריות והלכה הביתה.
זה גם אומר שכשהיא הייתה מועמדת לראשות עיריית תל אביב, החרדים לא הסכימו לאפשר לה להיות ראש עיר, וגייסו לצורך זה את הרב שמואל מאיר הולנדר, שכתב מכתב ואמר שהוא "נגד ההצעה לבחור את גברת מאירסון כראש עיר, דבר האסור על פי תורתנו הקדושה: למנות אישה כראש הקהילה – לא נשמע כזאת אפילו בין גויי העולם, ובחירתה, חלילה, תהיה חילול שם שמיים - - - וביזיון – לעירנו ולמדינה - - - ובהזדמנות זו אני מודה על ההוספה שאושר לי על משכורתי הרבנית". ואחר כך, כשמינו אותה לראש ממשלה, אז אמר – מי היה הרב שאמר את זה? יצחק מאיר לוין, נציג אגודת ישראל: "רבים בעולם, יהודים ולא יהודים, יביעו לבטח את תימהונם על כך שדווקא עכשיו מצאו לנכון להעמיד אישה בראש הממשלה. גם אינני משוכנע שזה ירתיע את הערבים". צריך להגיד שבבחירות לכנסת השביעית, המערך בראשותה זכה ב-56 מנדטים – ההישג הכי גדול שהיה לאיזושהי רשימה בבחירות בישראל מאז ועד היום.
אני רוצה לסיים, אדוני, ולהגיד שבימים שבהם אין במדינת ישראל אפילו מפלגה אחת שעומדת בראשותה אישה, שכל הדיבורים האלה של הרבנים על חילול השם בלתת לנשים להנהיג באים לידי ביטוי בשתי מפלגות חרדיות שלא מאפשרות ייצוג לנשים, אנחנו חייבות קודם כול - -
- - לעשות ריץ'-רץ', כמו שעשיתי במפלגת העבודה כשהייתי היושבת-ראש שלה, כדי שיהיה לנו ייצוג שוויוני לנשים. ואנחנו חייבות להנציח את זכרה של ראש הממשלה, האישה המדהימה שהייתה לנו, משום שאנחנו לא יכולות להיות מה שאנחנו לא יכולות לראות. ואנחנו חייבות שכל ילדה – וגם כל ילד – תראה את ראש הממשלה גולדה מאיר, שתרומתה לקיומה של המדינה הזאת היא בלתי נתפסת - -
- - ותדע שגם היא יכולה. תודה רבה.
636 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.