אדוני היושב-ראש, היום אנחנו מביאים תיקון היסטורי לשימור המורשת של קהילות שעלו לארץ ישראל. בחקיקה הישראלית יש חוק שמשמר את שפת היידיש וגורם לדורות הבאים להכיר את השפה הזאת; יש חוק בישראל, רשות לשפת הלאדינו; חבר הכנסת מישרקי חוקק חוק לשימור וזכרם של הנספים בעלייה מתימן; חברת הכנסת פנינה תמנו שטה עשתה חוק לשימור הזהות - - -
אבל זה נחקק – ליהדות אתיופיה. אנחנו עושים פה תיקון היסטורי. גאווה לעשות את זה עם חבר הכנסת ינון אזולאי. זכיתי לעבוד גם מול אביו, עליו השלום, דוד אזולאי. אפשר לקרוא לנו כמו בשיר "אעברה נא ואראה אדמת קודש טבריה". כתוב שם "כולם בני עלייה" – אנחנו בני העלייה, ואנחנו מביטים על אבותינו, דור אבותינו הנשגב, שעלה לארץ ישראל מאהבת ציון, ואנחנו אומרים: בואו נספר את הסיפור הזה בפיוט, בפסיקה ההלכתית, באומנות, בשירה, בכל התרבות המרוקאית העשירה, ונעשה את זה לדורות הבאים, ונזכור את זכר החללים שנפלו בדרך, במיוחד אוניית אגוז, הסיפור העצוב, ולכן החוק נקבע לכ"ג בטבת.
החוק הזה קיבל את התמיכה ואת העזרה של חבר הכנסת צבי סוכות – אני מודה לך – והשר עמיחי אליהו נתן לו בית ויעזור לנו גם לבצע את החוק הזה.
חבר הכנסת רביבו, זכית אתה להיות היושב-ראש בחוק שעושה תיקון היסטורי, וכמובן אנחנו הוספנו. פנו אליי חבר'ה, אמרו: רגע, מרוקו – מה עם תוניס, אלג'יריה, טריפולי? הוספנו "ארצות צפון אפריקה", גם הן בתוך החוק הזה, והחוק הזה ייושם, וסיום יפה לכנסת עם חוק בהסכמה. תודה רבה.
פיוט? אני אשמח, אבל ממהרים פה. ממהרים, ממהרים.
240 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.