אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק יום לציון מורשת יהדות מרוקו וצפון אפריקה, התשפ"ו–2026, לקריאה שנייה ולקריאה השלישית. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי. היא נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו, 9 ביוני 2026, הועברה להכנה בוועדת החינוך, התרבות והספורט ומובאת היום לאישור הכנסת.
קהילות יהודי מרוקו וצפון אפריקה הן קהילות בעלות תרבות עשירה שהייתה לה השפעה רבה על העם היהודי. לאורך דורות רבים התפתחו בקהילות אלה חיי תורה, הלכה, פיוט, אומנות ותרבות יהודית ענפה. חכמי מרוקו, צפון אפריקה, פייטניה, מנהיגיה, בניה ובנותיה תרמו תרומה של ממש לעולם היהודי ולחיי הרוח שלו ולחברה הישראלית בארץ ישראל. לאור זאת, הצעת החוק מבקשת לקבוע יום מיוחד לשם ציון מורשת יהדות מרוקו וקהילות צפון אפריקה, עליית היהודים מקהילות אלה לישראל, ולשם הנצחת זכרם של מי שנספו בדרכם לארץ. בכך מבקשת הכנסת לתת ביטוי להיסטוריה, למסורת ולתרומה הייחודית של קהילות אלה ולחזק את מקומן בזיכרון הציבורי והחינוכי של מדינת ישראל.
לפי ההצעה, יום הציון יתקיים מדי שנה ביום כ"ג בטבת, היום שבו טבעה ספינת אגוז, שנשאה כ-40 יהודים בדרכם לעלות ארצה ממרוקו. עניינה של הצעת החוק בהעלאת המודעות למורשת הרחבה של יהדות מרוקו ושל הקהילות היהודיות בצפון אפריקה, ובהתאם לכך מוצע להגדיר את המונח "מורשת" ככולל את המסורת, התרבות, האומנות, הפיוט, נכסי הרוח ופסיקת החכמים של קהילות אלה. יום הציון יקוים בכמה דרכים: בדיון מיוחד בכנסת, בכנס עיוני שיערוך משרד המורשת ובפעילות חינוכית ערכית במוסדות החינוך, ככל שיחליט על כך שר החינוך. שר המורשת יהיה ממונה על ביצוע החוק.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. יש הסתייגויות פה? אצלי כתוב שלא הוגשו. גם כאן, מברך את חבריי חבר הכנסת מיכאל ביטון וחבר הכנסת ינון אזולאי, שבמהירות העבירו את הצעת החוק החשובה הזו. אני חושב שהן מהצעות החוק שקודמו הכי מהר – כן, עשו את זה מהר, ועכשיו גם נסיים עכשיו מהר. תודה רבה לכולם.
318 מילים של צבי ידידיה סוכות. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.