קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
או בוקר טוב עוד מעט, כן. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בין הזכות של כל אזרח לפרטיות - - -
הכול בסדר, אני אחזור על זה פעם נוספת. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, בין הזכות של כל אזרח לפרטיות לבין הזכות של כל אזרח לחזור הביתה בשלום, המדינה חייבת לדעת לאזן. מי שחושב שאין צורך בסמכויות חיפוש אפקטיביות מוזמן – ואני חייב לומר שהייתי מוותר על ההזמנה הזאת – להסביר לבן משפחה שאיבדה בן בפיגוע, או לאזרח שנפגע מארגון פשיעה שפעל באין מפריע, למה זה קרה.
מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרי ביטחון ופשיעה שלא הכרנו בעבר. ארגוני טרור וארגוני פשיעה הפכו מתוחכמים יותר ויותר, מהירים יותר ויותר ומצוידים יותר. במציאות הזאת, גם רשויות האכיפה חייבות להיות מסוגלות לפעול במהירות. המתנה להשלמת הליכים עלולה לעלות לנו ביוקר. המתנה להשלמת תהליכים יכולה להביא למצב שבו יהיה הבדל בין סיכול אסון לבין ועדת חקירה.
כאן חשוב לומר בצורה ברורה: החוק אינו מעניק סמכויות בלתי מוגבלות; הוא מגדיר במדויק את התנאים שבהם ניתן לבצע חיפוש ללא לא צו, קובע הגבלות ברורות ומחייב תיעוד ובקרה, ובסוף גם מותיר את הפיקוח השיפוטי במקום. במקביל, הממשלה ביקשה מאיתנו, בניגוד למה שרציתי, להשאיר את ההסדר כהוראת שעה. אני חשבתי שנכון שיהיה כבר כהוראת קבע, אך קיבלתי את רוע הגזרה שהוטלה עליי על ידי הממשלה כדי שנוכל להמשיך לבחון את יישומו בשטח לפני קביעת הסדר קבוע. זו קביעה אחראית, מאוזנת ומידתית.
אני מבקש להזכיר לכולנו: הזכות לחיים ולביטחון אישי היא זכות האדם הראשונה, והיא גוברת על כל זכות אחרת. כאשר המשטרה פועלת נגד עבריינים ומחבלים, היא אינה פוגעת בדמוקרטיה – היא מגינה עליה. חבריי חברי הכנסת, בסופו של דבר ההכרעה פשוטה: האם אנחנו נותנים גיבוי למי שמסכנים את חייהם כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, או שאנחנו משאירים אותם להתמודד עם המציאות בידיים קשורות. החוק הזה הוא לא חוק של ימין ושמאל, הוא חוק של אחריות. אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעת החוק ולאפשר למדינת ישראל להמשיך להילחם בטרור ובפשיעה בנחישות תוך שמירה על ערכי מדינת חוק ועל זכויות האזרח.
רגע לפני שאני יורד מהבמה הזו אני מבקש להודות, כמו שכל אחד עשה פה עד עכשיו, לכל עובדי הכנסת ולכל צוותי הוועדות, ובעיקר לצוות שליווה אותי בוועדה לביטחון לאומי. מכובדיי כולם, גרמתם לי בכל יום מחדש - - -
גרמתם לי בכל יום מחדש להבין את עוצמת הבית הזה ואת משמעותו להמשך קיומה של מדינת ישראל. תודה.
390 מילים של צביקה פוגל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.