אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מאחר שהצעת החוק לא עברה שינויים בכלל מהקריאה הראשונה למעט שינויי ניסוח ודיוק מעטים, אני לא אחזור על כל הדברים. אני אגיד במשפט במה עוסק החוק.
החוק קובע הוראות שעה בנושא ניהול הבחירות לכנסת העשרים-ושש, קובע הסדר להצבעת מפונים, סמכויות מיוחדות ליושב-ראש ועדת הבחירות במקרה חירום, מסייע בגיוס עובדים לוועדת הבחירות המרכזית, קובע כללי גמישות במכרזים, קובע שניתן יהיה לקיים ישיבות של ועדת הבחירות בהיוועדות חזותית, מחריג מחוקי מגן בדיני עבודה את חלק מעובדי מערכת הבחירות, קובע שחברים בוועדת קלפי של חיילים יכולים להיות בדרגות שונות.
וכן, החוק עושה כמה תיקוני קבע בנושא ניהול הבחירות ומקדים את המועד להגשת רשימות ומאפשר יותר זמן לטובת מחיקת מועמד שאיננו כשיר מרשימת מועמדים. הוא קובע אגרות על הליכים בפני יושב-ראש ועדת הבחירות, מאפשר שימוש בשלוש אותיות, מאפשר להחליף נציגי סיעות בקלפי, מפחית את המס על שכר העובדים בבחירות – ותודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק על הצעתו בנושא זה – דוחה מועדים בחוק הבחירות בשבתון, וכן קובע מנגנון להתמודדות עם תעמולת בחירות שהינה בגדר נחזות עמוקה, deep fake, קובע כללי שקיפות, מתיר צילום תעמולה בלשכות שרים וקובע דיונים בהיוועדות חזותית בדיוני תעמולה.
אני מבקש מחברי הכנסת – להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, נכון?
אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לא לדחות את ההסתייגויות, כי אין הסתייגויות, אלא – אני לא רגיל שאתם לא מסתייגים בחוקים שלי.
אה, לדבר. אני מבקש מחברי הכנסת שרוצים לדבר – לדבר, ולאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
לא, היו. היו הרבה כאלו.
250 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.