תודה רבה, גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה. קודם כול, תודה רבה ליושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה חברת הכנסת מיכל וולדיגר על החוק הזה. כמו שהזכרת גם, קארין אלהרר היא היוזמת של החוק. לצערי החוק לא יגיע לשנייה ושלישית, כי צריך להיות אמיתיים, בסוף ביום שני נפתחת המליאה - - -
לא. הייתי רוצה, אבל זה לא יקרה. אין לכם שום סיכוי להביא דברים בניקוי שולחן, כי הבאתם רק חוקים גרועים, אז אל תבואו ותבקשו ממני, כשאתם מביאים לי חוקים נוראיים.
אני אומרת את האמת, זה לא יקרה, אבל בסדר, אופטימיות זה דבר טוב. אני כן חושבת שזה חוק מעולה, וכן אני חושבת שלפחות אפשר – למה אמרת שנייה-שלישית? צריך להעביר בקריאה ראשונה קודם.
הבנתי. קודם כול, אני בעד שתמזגי. אני רק אומרת, יש חוקים נפלאים.
אז הינה אני אומרת, יש חוקים נפלאים. נפלאים – הינה אני אומרת – בשנייה השלישית שמוכנים, של חברי כנסת מהאופוזיציה וחברי כנסת מהקואליציה. יש חוקים מעולים. יש את חוק הפסולת, אגב, של קרויזר, שמחפש. אבל שום דבר לא יעבור, כי ביום שני עד שישי נשב כאן על חוקים מזעזעים, זהו.
אבל אני רוצה להגיד משהו. קודם כול, כל מילה שאמרת, אני מסכימה. אמרת, דייקת, באמת אין לי מה לחזור. כתבתי, אבל זה לחזור על עצמי. אני חושבת שזה דבר פשוט ונכון וצריך לתקן את זה.
אבל אני חייבת להגיד משהו אחד על מה שהיה כאן לפני כן. עלתה כאן היום הצעת חוק מדהימה, ששנים נגררת כאן בכנסת. העלה את זה חברי מיקי לוי, אדם שהוא די בקונצנזוס במליאה הזאת, להנציח את הנשיא יצחק נבון, זיכרונו לברכה. אדם שבאמת התקופה שלו כנשיא מדינה – אומנם אני הייתי ממש ממש קטנה, אבל כולם זוכרים את נבון; יודעים איזה עממי הוא היה; יודעים כמה הוא דיבר לכולם, פתח את משכן הנשיא לאזרחי ישראל.
באמת, מה כאב לכם להצביע בעד? מה? הרי כל החוקים שעוברים היום בטרומית, כנראה גם הם ייקברו קבורת חמור, צריך לומר. מה כאב לכם? גם החוק של הרבי מברסלב, ניסיתם להגיד: אתם נגד. לא, לא היינו נגד. למה אי-אפשר להיות ביום האחרון של הכנסת הזאת בעד משהו? למה כל הזמן צריך להתנגד? מה קרה? אני הצבעתי בעד הרב דרוקמן, הצבעתי בעד הרב עובדיה יוסף. מה קרה? הרי כל החוקים שעולים היום בטרומית – די, מקום קבורתם לא נודע, לא נודע. תאמיני לי, אני עשר שנים פה, מה שעובר היום הולך לפח. לא נעים, לא נעים, לא נעים, אבל זה המצב. אז ואללה, יצחק נבון, נשיא של כל מדינת ישראל. את יודעת שהוא הראשון שפתח את משכן הנשיא לציבור? את יודעת שהילדים כל כך אהבו אותו? אני מסיימת.
את יודעת שאימא שלו עלתה ממרוקו?
הוא הנשיא הראשון.
אז למה, לימור? למה? למה להתנגד? למה? עכשיו, שלא תבואו האופוזיציה. לא, אני הצבעתי כאן על דוד לוי, זיכרונו לברכה, ועל מנחם בגין, זיכרונו לברכה. אלעזר שטרן בשבוע שעבר, אלוהים יסלח לי, היה לו חוק של טרומית גם על שני רבנים, של אלעזר, הצבענו בעד. אז למה ביום האחרון? למה? למה להתנגד ליצחק נבון, זיכרונו לברכה? הרי כל החקיקה, כולל החקיקה של אלי רביבו – אני מסיימת – נגמר הסיפור.
אז אחרי זה באים ואומרים: אחדות וזה. ואללה, יצחק נבון, זיכרונו לברכה, טיפה כבוד. באמת, פשוט אין לי כבר מה להגיד, רק תצביעו בעד החוק. הוא חוק חשוב.
518 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.