העלייה במקרי טביעת ילדים וצעדי המניעה

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, השאלה מופנית לשר הפנים, אבל בגלל שעכשיו זה במשרד ראש הממשלה, אז זה אלמוג.

על פי נתוני ארגון בטרם, מתחילת השנה טבעו למוות 12 ילדים ובני נוער – פי חמישה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

רצוני לשאול:

אילו צעדי פיקוח והסברה ננקטים ברשויות המקומיות ובחופי הרחצה לצמצום התופעה?

אחרי השאילתה?

טוב.

תודה. אני רוצה, רק במשפט, להמשיך עם מה שאמר היושב-ראש. זו לא תשובה. זו לא תשובה, וזה מעליב אותי.

אתה יכול להגיד למי שאמר לך שאני כחבר כנסת נעלבתי.

אני מבין.

לפני שאתה מדבר עם המנכ"ל של המשרד, אגיד לך שעשיתי לפחות עשרה דיונים בארבע השנים האחרונות, הגשתי והבאתי כל מיני דוגמאות ממה שקורה בעולם. יש התקדמות אדירה בנושא של מצלמות, בנושא של מתנדבים. הבאתי קבוצות של מתנדבים, תנועות נוער, כדי למנוע את המוות בכל מקום שיש בו מים.

אתן לך דוגמה והסבר מאוד קטן: יש לנו מחסור גדול מאוד בחופים מוכרזים. 90% מהטובעים למוות הם בחופים לא מוכרזים. אנשים הולכים למקומות שאין בהם מצילים, נכנסים למים אחרי שהמצילים הולכים. ברוב החופים בארץ ב-18:00 בערב אין יותר מצילים, חוץ מבראשון לציון. יש הרבה מה לעשות.

עשיתי עם קרויזר ועדה לפני שבועיים – אין שום התקדמות, שום הסכמות, לא מפתחים את נושא החופים המוכרזים. בשורה התחתונה, מדינת ישראל, משרד הפנים, בשנתיים האחרונות, לצערי הרב – הושטתי לו יד – לא עשה שום דבר כדי למנוע ולהסביר את הנושא הזה של טביעה במים.

חברים, זה חיי אדם, אלה הילדים שלנו שמתים סתם, סתם. ואתה, כשאתה מדבר עם המנכ"ל, השבוע צריך לצאת באמת בהסברה. כי החופים עכשיו, במיוחד בימים הנוראים, מאוד מסוכנים. חייבים לצאת בהסברה מטורפת להורים, לשמור על הילדים, לא לתת להם ללכת לבד, לא להיכנס לבריכה ללא מצופים וללא השגחה. ילד טובע במים בחמש שניות. בחמש שניות הוא טובע.

לכן אני קורא ומרים דגל אדום למשרד הפנים ולמנכ"ל, לעשות פעולה עכשיו, ופעולה מאוד משמעותית.

רק לגבי הבדואים. הקמתי ביחד עם החברה הבדואית בריכה בחורה, 3,000 ילדים מהאזור שם למדו שחייה. זה שינוי גדול מאוד, וצריך רק להמשיך ולדחוף את זה.