דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר עבד-אלוהאב דראושה

כן, כן.

בזה אתה צודק.

כבוד היושב-ראש, (אומר בערבית:) בגובה העיניים. (אומר בערבית:)

הפשיעה, הרציחות – אם עבד-אלוהאב דראושה היה נמצא פה, זה היה הנושא שהוא היה מתרה, קורא, זועק, צועק, נפגש, כדי למגר את התופעה הזאת, כמו שאנחנו עושים כאן כיום. אבל קולו היה נשמע כי הוא תמיד האמין בזכות של האזרח הערבי להיות שווה, שונה אבל שווה. ובשל העובדה הזאת, ובשל סיבות נוספות, הוא עבר בסופו של דבר ממפלגת העבודה כדי להקים את מד"ע, שרצה באופן עצמאי.

גם האנשים שהתנגדו לעבד-אלוהאב דראושה הרימו אותו על הכתפיים כאשר הוא הודיע בהפגנה על המעבר הזה, כי הוא האמין שמפלגת השלטון אז לא דגלה בשלום אמת ולא דגלה בשוויון אמת בין כלל האזרחים. עבד-אלוהאב דראושה היה איש חינוך שאין מנהל בית ספר או מורה בצפון שלא הכיר אותו, או שהוא לא הכיר – הכיר את המשפחות שלהם, את הילדים שלהם, את השמחות שלהם, את העצבות שלהם. הוא ירד לפרטים כאשר הוא טיפל בבעיות, והוא היה כתובת לטיפול בבעיות. ולמה זה חשוב? כי אני רואה בעצמי כתובת לטיפול בבעיות של הציבור שלנו. כל בעיה של אזרח בשבילו זה עולם ומלואו.

(אומר בערבית:) חשוב להרגיש את הציבור, את הכאבים שלו, את השמחות שלו, להיות חלק מהדברים האלה. (אומר בערבית:)

רבותיי חברי הכנסת, אני רוצה להודות למשפחה, שביקשה שאנחנו נישא כאן דברים לזכרו של מנהיג, של פוליטיקאי ערבי שהשאיר רשמים ושל חבר אישי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).