קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כאן אני עומד ורואה את עצמי כממשיך דרכו של חבר הכנסת עבד-אלוהאב דראושה, איש, מנהיג, אמיץ, פורץ דרך, איש חינוך, קידם את החינוך בחברה הערבית. עוד בשנות השישים התחיל ללמוד ולקח על עצמו את התפקיד הזה, ועבר בסדרת התפקידים שלו ממורה למנהל בית ספר למפקח על החינוך. בהמשך חשב, שמן הראוי לשרת את כל חלקי החברה הערבית, ובסיכומו של דבר גם הלא-הערבית, או היהודית.
בהיותו חבר כנסת, תחילת דרכו הייתה במפלגת העבודה. הוא מצא לנכון באותם ימים, בשנות השמונים, להשתלב במערכת הפוליטית כדי שיוכל לקדם נושאים חשובים שחרת על דגלו. הוא התחיל בחינוך, אבל דרכו המדינית כללה גם מאמצים בתחום השלום, מרקם היחסים בתוך מדינת ישראל, מערכת היחסים בצל הסכסוך הערבי–ישראלי. הוא יזם קשרים ופגישות ושיחות עם מנהיגים באזור ובעולם, וכמובן בתוך ישראל, כדי לקדם את הנושאים שחשובים לליבו.
המשפחה כיבדה אותנו בנוכחותה במליאה.
הלווייתו של חבר הכנסת עבד-אלוהאב דראושה סימנה את המעמד של איש שהיה במחלוקת בשנות השמונים על דרכו הפוליטית. בהמשך הקים את מפלגת מד"ע, המפלגה הדמוקרטית הערבית. בעצם, זאת המפלגה הערבית הראשונה שנכנסת לכנסת, בשנת 1988. עד אז הייצוג הערבי בא רק דרך מפלגת חד"ש ומפלגות של שנות החמישים והשישים. אבל אין ספק שעבד-אלוהאב דראושה ייסד, הקים והוביל קו שאיזן בין הזהות הלאומית הערבית-פלסטינית לזהות האזרחית הישראלית והתווה דרך בנושא הזה. ולכן, מגיע לכם להתגאות באבא ובסבא. אני זוכר שהיינו בטקס שאורגן לזכרו, וראיתי את כל האנשים שנמצאים שם, גם אנשים שתקפו אותו בשלבים מסוימים – הוא הפך להיות איש בקונסנזוס ואיש של אחדות בתוך החברה הערבית. הוא תמיד קרא לאחדות, גם בשנים שהוא יצא מהחיים הפוליטיים ומהייצוג בכנסת.
לא אשכח גם את שותפתו לחיים, אום באסל, לילה פאהום דראושה, שהלכה איתו לאורך כל הדרך, ונפטרה ב-2003. גם אשתו השנייה, שהתחתן איתה אחרי שנפטרה אום באסל, קוראים לה לילה נעמני דראושה; (אומר בערבית ומתרגם:) מאחלים לה החלמה מהירה ובריאות שלמה. (אומר בערבית:)
מפלגת מד"ע לא נמצאת היום בכנסת, אבל מפלגת רע"מ כן. ומה הקשר? למעשה, חבר הכנסת עבד-אלוהאב דראושה הקים את מד"ע ב-1988. ב-1996 הוא הצטרף לקריאה של שייח' עבדאללה נימר דרוויש, מייסד התנועה האסלאמית בישראל, שקרא להקים מפלגה שתאחד את כל המפלגות הערביות בחברה הערבית. הראשון שנענה להזמנה הזאת ולקריאה הזאת היה חבר הכנסת והמנהיג עבד-אלוהאב דראושה. שניהם הקימו את רשימת רע"מ, ואני עומד היום בראש הרשימה הזאת. לכן אני מסתכל על רע"מ כממשיכה את הדרך של עבד-אלוהאב דראושה ושל מפלגת מד"ע. אין ספק שאותו איזון שדיברתי עליו בהקשר של מנהיגותו וחזונו של עבד-אלוהאב דראושה – רע"מ עדיין נאמנה לו ומגשימה את האיזון הזה בין הזהות האזרחית הישראלית לבין הזהות הלאומית הערבית והפלסטינית בהקשר הזה, והולכים בדרך של שלום. כן, זה לא בושה, להמשיך ולהגיד שאנחנו דוגלים בשלום, להשיג את השלום, לסיים את הסכסוך, לפתור את הסכסוך, בהתאם לחזון של שתי מדינות, פלסטין ליד ישראל, ישראל ליד פלסטין.
היום אנחנו רוצים להדגיש את חשיבות העשייה הפוליטית גם בצל ניסיון – למעשה, תוצאה של התנהגות פוליטית לא אחראית, מסיתה, מתלהמת, גם בחברה הישראלית כולה אבל גם בחברה הערבית עצמה. יש ניסיון תמיד לעשות דה-לגיטימציה, להאשים בבוגדנות, בהסתה – האשמות שווא ואפילו עלילות דם. וחשוב לנו שצעירים ואנשים איכותיים, ערכיים, ישתלבו במערכת הפוליטית הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית, כדי שנוכל להוביל את החברה כולה למקום יותר טוב.
אנחנו כבר ארבע שנים תחת הממשלה הזאת מנסים להתמודד עם גישות גזעניות, גישות דורסניות, מתלהמות, שלא משאירות לאזרח הנורמטיבי אפשרות לתת אמון הן במערכת הפוליטית והן במנהיגים הפוליטיים. אדוני היושב-ראש, אנחנו, כדוגמת עבד-אלוהאב דראושה, זקוקים למנהיגים אמיצים ערכיים, עם חזון, עם אומץ לב, עם יכולת עמידה ועם יכולת לתת תקווה לאנשים שחיים כאן.
582 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.