אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אקריא את התייחסותו של שר הביטחון בנושא, והוא מבקש להדגיש שתי סוגיות עיקריות. הדגש הראשון – ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה הקודם לכול. בכל מקום שבו יש התנגשות בין הטיפול במוחזקים בבתי הכלא לבין סיכון אפשרי לביטחונה, כמובן שביטחונה של מדינת ישראל מעל הכול. בין היתר גם נחתם צו האוסר ביקורים של הצלב האדום אצל מחבלי הנוח'בה, והצו נחתם גם על בסיס חוות דעת של השב"כ. הדגש השני שהוא מבקש כאן לציין זה נושא מיצוי הדין עם העצורים. כפי שנאמר, יש תחייבות שכל אחד מהעצורים ייקח חלק ואחריות מלאה למעשיו, והעמדתם לדין היא חובה מוסרית ולאומית כלפי הנרצחים. לכן ההחלטה שהממשלה קיבלה היא למצות את הדין עם מבצעי הטבח, ומי שטובח, רוצח ואונס, כמובן ישלם את מלוא המחיר.
הוא מציין שתנאי הכליאה והטיפול נתונים למנגנוני בקרה ופיקוח פנימיים ולביקורת חיצונית שיפוטית. הוא מסכם ואומר שכל זה נעשה מתוך מחויבות לביטחונה של המדינה, למיצוי הדין ומתוך ידיעה כי פעולותינו נתונות לבקרה ולפיקוח כמקובל.
זו ההתייחסות, אדוני היושב-ראש, בנושא הזה.
אבל אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לדבר על דבר משמעותי מאוד שקרה עבור מדינת ישראל בערב שבת האחרון. שם נחתם הסכם היסטורי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת לבנון. לאחר שההסכם נחתם, ראינו את לפיד תוקף את ההסכם – הסכם שבו לבנון מכירה בשליטה שלנו עד הקו הצהוב עד אשר חיזבאללה יפורק מנשקו. ההסכם הזה נותן ביטחון לתושבי הצפון, הוא מונע איום חדירת מחבלים, הוא שם סוף לאיום נ"ט, וכל זאת לאחר שכל התשתיות באזור הזה של חיזבאללה פורקו ונהרסו. זאת בהחלט ההזדמנות להצדיע לחיילים שלנו, ללוחמים שלנו, לכוחות הביטחון, שבזכותם הצלחנו להגיע להסכם חשוב זה.
אני רוצה, במקום לומר מה דעתי על ההסכמים עם לבנון, אני רוצה לומר מה דעתו של חיזבאללה על ההסכמים עם לבנון. על ההסכם שחתמו בנט ולפיד - -
- - בחיזבאללה בירכו על ההסכם; כשאנחנו חתמנו, חיזבאללה בכו. הינה, אני אומר לכם בדיוק מה אמרו בחיזבאללה על ההסכם של בנט ולפיד – הם אמרו שזהו ניצחון גדול עבורם. על ההסכם שאנחנו הובלנו, חיזבאללה אמרו שזהו הסכם מביש ומשפיל עבורם. זה בדיוק כל ההבדל, כל ההבדל בין הסכם כניעה, שמפגין חולשה, שבו למעשה לפיד ויתר על שטח ריבוני ישראלי, ויתר על פוטנציאל הכנסות של מיליארדים - -
– – לבין הסכם שמגיע עוצמה, מתוך נחישות, מתוך זה שאנחנו לא מתפשרים על שום דבר שקשור לביטחון מדינת ישראל.
אתה יודע, אדוני היו"ר, אני רואה את לפיד, את בנט, את איזנקוט, שרוצים להיות ראשי ממשלה, רוצים להחליף את נתניהו – הם לא היו עומדים ב-10% מהלחץ שראש הממשלה עושה ועומד בנחישות שלנו.
הרי אני אגב זוכר – – –
אני זוכר בדיוק שאיזנקוט היה בקבינט, והוא קרא לא אחת לעצור את המלחמה – לא רצה שניכנס לרפיח, לא רצה ואמר: ציר פילדלפי, אפשר לוותר על ציר פילדלפי – – –
אני הייתי בקבינט, לא אתה.
אני הייתי בקבינט, אתה לא היית, והינה, אני אומר לכם, אם זה היה – – –
אגב, אני כבר לא מבין, מי היום המפלגה שלך? עכשיו אתה רוצה את איזנקוט? בנט כבר לא מתאים לכם? אתם חד-ספרתי? כאילו, אל תהיה בלחץ.
ולכן, אם זה היה תלוי באיזנקוט, היינו עוצרים את המלחמה מזמן, ובמקרה הזה נסראללה עוד היה חי, סנוואר היה חי, איראן הייתה דוהרת לפצצה גרעינית, אסד עוד היה בשלטון בסוריה.
אם זה היה תלוי באיזנקוט ובבנט, לא היה קו צהוב, לא בעזה, לא בלבנון, לא בסוריה.
שאלו באחד הראיונות את איזנקוט שאלה פשוטה. שאלו אותו שאלה פשוטה, את איזנקוט: אם אתה היית צריך לקבל החלטה על חיסול הצורר של העם היהודי בעת הנוכחית, ח'מינאי, מה היית עושה? רואים אותו בריאיון, לא בהחלטה בפועל, רואים אותו בריאיון שהוא לוקח את הזמן והוא חושב. אם בריאיון אתה לא מסוגל לומר שאתה בא ומחסל את מי שרוצה להשמיד את מדינת ישראל ולייצר פצצה גרעינית, אז אתה תעשה את במציאות? ולכן, זה רק מעיד כמה הוא לא יכול להיות ראש ממשלת ישראל. אנחנו פעלנו בנחישות, עמדנו בלחצים אדירים ולא ויתרנו. כך נמשיך ונעשה – – –
אני רוצה לומר לך – – –
אתם נכנעתם לחיזבאללה בזמן שאתה – – –
אנחנו חיסלנו את נסראללה. אתם נתתם לנסראללה בזמן שאנחנו חיסלנו – – –
בזמן שאנחנו חיסלנו את נסראללה, אתם נתתם לנסראללה.
מיקי, אתם נתתם לנסראללה שטחים ריבוניים.
אנחנו חיסלנו אותו.
אנחנו חיסלנו את נסראללה – בגלל הרפיסות שלכם, שלא הייתם מסוגלים לעשות דברים.
ראינו מה עשיתם מול לבנון.
כל פעם שהשמאל עלה לשלטון – קיבלנו את אוסלו, קיבלנו את ההתנתקות.
אתם אלה שרוצים להקים מדינה פלסטינית, וזה לא יהיה אצלנו בממשלה.
ולכן, אני אומר כאן, אנחנו נמשיך לפעול בנחישות, נעמוד בכל הלחצים, נמשיך להרוס את תשתיות הטרור בדרום לבנון. ואני אומר כאן בצורה ברורה שאם נצטרך, אנחנו נתקוף גם בלבנון וגם באיראן, כי מה שעומד לנגד עינינו זה אך ורק ביטחון מדינת ישראל. תודה רבה.
763 מילים של אלי כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.