קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להלן תגובת שר החינוך: הצעת החוק בנוסח הנוכחי מעוררת קשיים רבים הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט המקצועי. ראשית, הצעת החוק אינה מבהירה מהם המאפיינים הייחודיים של החינוך הממלכתי הכללי שבגינם יש צורך בהצעת החוק ובהקמה של מועצה מיוחדת רק להם. וזאת בדגש על העובדה כי לפי הצעת החוק היא מיועדת לציבור היהודי החילוני, לציבור היהודי המסורתי לגווניו השונים, וכן לציבור הערבי והדרוזי. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לשנות באופן משמעותי את הדרך שבה פועל משרד החינוך, וההצעה פוגעת באופן מהותי בסמכויות הנתונות על פי חוק לשר החינוך.
אשר להצעה לעגן נציגות הורים במסגרת חקיקה ראשית, עמדת משרד החינוך היא שנושא זה לא צריך להיות מוסדר בחקיקה ראשית. חוזר מנכ"ל, הוראת קבע מס' 0423, נציגות הורים בבית הספר ובגן הילדים, מסדיר את כל הסוגיה של נציגות הורים במוסד חינוך, הן בוועדי כיתות והן בנציגות מוסדית. משרד החינוך מכיר בחשיבות הגדולה של הקשר עם הורי התלמידים השותפים בתהליך החינוכי של הילד, ופועל לקידום הקמתן של נציגויות ההורים בתוך המוסד החינוכי, תוך הדגשה כי הקמתה ופעילותה של נציגות הורים היא זכות ולא חובה. בנוגע לנציגויות ההורים ברשויות החינוך המקומיות יובהר כי משרד החינוך לא קובע כללים בעניינן ולא מתערב בפעילותן, והן מצויות באחריות השלטון המקומי. כך גם בנוגע לנציגות ההורים הארצית, כאשר הקשר של משרד החינוך לנציגות זו הוא תמיכה בפעילותה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. לפיכך, הסעיפים בהצעת החוק שעוסקים בעניינים אלה אינם רלוונטיים.
לאור האמור, הצעת החוק מעלה סוגיית מדיניות רחבה ושינוי משמעותי של הדרך שבה פועל משרד החינוך, ועל כן ככלל מקומה להיות מוסדרת באמצעות חקיקה ממשלתית ולא באמצעות חקיקה פרטית. ככל שהמציע מעוניין לקדם את הנושא, עליו לעשות זאת בתיאום עם משרד החינוך. ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעת החוק ביום 28 ביוני 2026, והחליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק בחודש. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.
הזדמנות מצוינת. זה בדיוק הרגע לבוא ולומר – האמת, אני בסערת אותם ימים של הרפורמה, של לעשות תיקונים במערכת אכיפת החוק, הרפורמה המשפטית; בתוך כל הקריאות לסרבנות, הקריאות האיומות מצד ארגון אחים לנשק, עד איל נוה, רון שרף, שעמדו שם וצעקו: גולני, גולני, שלדג, ומגלן, וכל היחידות, שהלוחמים שלהם במילואים לא יבואו ביום פקודה, וכששאלו אותם הם אמרו: אין. חיזבאללה זה בעיה של ראש הממשלה. אנחנו ביום פקודה לא נתייצב. ראיתי עכשיו פרסום, תחקיר במקור עם נתונים על היקף הפגיעה, היקף הפגיעה בכשירות בחיל האוויר, במערכים הכי רגישים, בבור הפיקוד, במסוקים, בטייסות הקרב – נתונים שעד עכשיו לא ראיתי, נתונים סודיים שהתפרסמו בתוכנית המקור וחושפים את עומק הפגיעה בכשירות הצבא. והיום האנשים האלה, חלקם רצים במפלגת הדמוקרטים. ומי שתמך בהם – ואני מודה שפספסתי בזמן אמת, אני לא שמתי לב לזה שאיזנקוט עצמו לבש חולצה של אחים לנשק. איזנקוט עצמו עם חולצה של אחים לנשק. איזנקוט, שרוצה היום לעמוד בראש ממשלת ישראל, עמד שם ותמך בתנועת הסרבנות האלימה הזו, תנועה שפגעה פגיעה אנושה בצה"ל ערב מלחמה.
והאמת היא, אמרתי שאולי זו בינה מלאכותית. אולי אני טועה. אבל התיעוד הוא תיעוד אותנטי – עומד שם, גם במקרה אחר, ללא חולצת אחים לנשק, עם איל נוה, משבח אותו וקורא לו פטריוט. למי אתה קורא פטריוט? לבן אדם שקורא לסרב לשרת בצבא? עד לאן הלכתם? עד לאן הרחקתם?
אחר כך אותה תנועה עלובה ואומללה בנתה איזה חמ"ל אזרחי, גייסה משאבים וחילקה סנדוויצ'ים לחיילים עם המדבקות שלה, פליזים עם המדבקות שלה, ואז היא אמרה: אולי אם אנחנו נחלק סנדוויצ'ים, אולי אם נחלק פליזים, אולי זה ימחק את חרפת הסרבנות, אולי זה ימחק את השאלות הכבדות שמרחפות על איפה היה הסיוע האווירי כשהיה צריך אותו. והאם – ולא קיבלנו על זה תשובות, ואני לא קובע מסמרות – האם ייתכן שברגע האמת לא היו לנו את האנשים, לא היו לנו את האנשים כשהיינו צריכים אותם. אני מקווה מאוד לראות תחקיר אמיתי, נוקב, כי אנחנו לא קיבלנו תשובות על השאלות האלה. אבל דבר אחד בטוח: מי שעמד שם עם חולצת אחים לנשק, מי שתמך בתנועה הזאת, ארור יהיה לדיראון עולם. ארור יהיה לדיראון עולם. הוא לא יוכל לתבוע שום עמדת הנהגה במדינת ישראל. הוא לא יכול. מי שלקח חלק במרד הזה נגד צה"ל ומפקדיו לא יכול להיות מנהיג של עם ישראל. לא יכול להיות מנהיג של עם ישראל. ואני לא מדבר על האלימות המטורפת נגד ידידי, השר לוין, נגד ברקת, נגד דיכטר. התקיפה בכנסים, בכנס של הליכוד בכפר סבא, עם אבנים שמנפצות חלונות.
אם אתם חושבים שכל הדברים האלה יישכחו, שאתם יכולים היום, בגין זה שחילקתם סנדוויצ'ים, או בגין זה שכמה מהצעירים שבתנועה הזאת עשו גם שירות מילואים אחרי שהם קראו לסרבנות – בשם הדבר הזה הם מעלים תמונות של עצמם, ואומרים: הינה, עכשיו אנחנו סבבה, עכשיו אנחנו בעד להתגייס. האנשים האלה מטיפים לנו על השתמטות, זה דבר בלתי נתפס. זה דבר בלתי נתפס. ואנחנו נזכיר יום-יום ושעה-שעה לאזרחי ישראל את השמות של ראשי המרד, של מובילי הסרבנות, של מובילי האלימות ברחובות, חסימות הצירים. ראיתי לאחרונה שקמה זעקה על זה שחרדים העזו לחסום כבישים. אני נגד.
אני נגד. אני נגד. אני נגד לחסום כבישים, תמיד. אני בעד אכיפה אגרסיבית תמיד. אבל איפה הייתם? איפה הייתם, כל אלה שעכשיו מצקצקים? איפה הייתם כשאחים לנשק העלו באש צמיגים בוערים וחסמו את הכבישים, ואנשים שילמו בחייהם על הדבר הזה? איפה הייתם כשאם וילדיה – שמשת רכבם נופצה באלימות? איפה הייתם אז? איפה הייתם אז?
על כן, אני אומר: כל מי שידו הייתה במעל, כל מי שידו הייתה במעל, כל מי שקרא לסרבנות, כל מי שתמך בסרבנות, או בשמה המכובס "אי-התנדבות", ארור יהיה, ולא תהיה לו סליחה, ולא תהיה לו מחילה, והוא לעולם לא יוכל לתבוע להיות בעמדת הנהגה במדינת ישראל. הוא לעולם לא יוכל לתבוע להיות בעמדת הנהגה במדינת ישראל.
כי שום סנדוויץ' עם מדבקה של אחים לנשק - -
שום סנדוויץ', שום סנדוויץ' - -
- - עם מדבקה לא ימחה את חרפת הסרבנות.
לא תהיה לכם סליחה, לא תהיה לכם מחילה. ארורים תהיו לדיראון עולם.
אני שומע באגף מימין כל מיני קולות ורחשים, שרידים של מפלגה שצללה אל מתחת לאחוז החסימה - -
- - וממשיכה לצלול. מאיזו מפלגה אתה? תגיד לי.
אני לא זוכר. יחד, לחוד, יש עתיד, אין עתיד? לא ברור. לא ברור. איזה קטעים זה שאתם היום חיילים - - -
ולדימיר, אתה חייל של נפתלי בנט. אתה חייל של נפתלי בנט.
אתה חייל של נפתלי בנט, גדול השקרנים בפוליטיקה הישראלית, והוא ידחף אותך למטה.
ולדימיר, אני מציע לך הצעה, תעשה תשובה. תתפלל חזק-חזק להיות בכנסת הבאה.
תתפלל חזק חזק, ולדימיר. אני מציע לך בוקר-בוקר להניח תפילין, שלוש תפילות ביום. תתפלל חזק חזק. חזק חזק תתפלל.
כי בקצב הזה גם אחוז החסימה הוא לא בטוח, במקרה של מפלגת ביחד, או לחוד. וזה כל כך משעשע – נפתלי בנט, ראש מועצת יש"ע לשעבר, מנהיג הימין.
- - שהוא שם למעלה. אני אסכם ואומר: אין דבר יותר נלעג, מיקי לוי, ולדימיר, סימון, קינלי. אין דבר יותר נלעג, אין דבר יותר נלעג - -
1,139 מילים של עמיחי שיקלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.