קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים – הרשה לי, אדוני היושב-ראש, באופן סמלי, קודם כול למחוא כפיים לקומיקאי הדגול, לסטנדאפיסט העליון בנימין נתניהו, שאתמול בריאיון באולפן, כמו קומיקאי סוג ג', אמר: איפה מחיאות הכפיים? החזרתי את החטופים. 46 נחטפו בחיים, חזרו בארונות. שאלו את הקומיקאי מה קרה לו אחרי 7 באוקטובר. איזה צחוקים, הוא ירד במשקל. קומיקאי. קומיקאי מושל בנו, והבדיחה על חשבוננו, חשבון דמים.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת לפניכם היום היא פרי מאמץ בן שלוש שנים וחצי שבהן הובלתי את שדולת החינוך הממלכתי בכנסת, יחד עם חברי חבר הכנסת ולדימיר בליאק; שדולה שנוהלה בשיתוף עם משמר החינוך הממלכתי, קרן ברל כצנלסון, ושורה ארוכה של מנהלים, מורים, הורים, ארגונים חברתיים וראשי רשויות מקומיות.
הטריגר להקמת השדולה היה ההסכם הקואליציוני הבזוי שעליו חתם נתניהו עם אבי מעוז; הסכם שבו נתניהו וקיש ביקשו להעניק למעוז הקיצוני את השליטה על תוכניות החינוך החיצוניות בבתי הספר הממלכתיים. בתי הספר של הילדים והנכדים שלנו, לא הילדים שלו. הרמתי טלפון לחברי רמי הוד, מנהל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון, ואמרתי לו: אנחנו ניאבק במינוי הזה, ובכל המהלכים נגד החינוך הממלכתי, בכל הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותנו, אבל החברה האזרחית חייבת להתארגן מייד כדי להגן על בתי הספר הממלכתיים.
המינוי המתוכנן של אבי מעוז היה אחת מקריאות ההשכמה שממשלת הקנאות זימנה למחנה הליברלי והדמוקרטי בישראל. הקריאה הזו הובילה להקמת עשרות משמרות חינוך ממלכתי ברחבי הארץ ולהתגייסות של עוד ועוד הורים ומורים, שלא מוכנים יותר להפקיר את החינוך הממלכתי לידי אנשים פנאטיים ופופוליסטים.
אבל המתקפה על החינוך הממלכתי, אדוני היושב-ראש, התחילה עוד הרבה לפני אבי מעוז ויואב קיש. רצה הגורל והצעת החוק שלי להגנה על החינוך הממלכתי מגיעה לדיון בכנסת כמה ימים אחרי שבג"ץ דן בעתירה שלנו נגד האפליה הקשה של החינוך הממלכתי בישראל מול החינוך הממלכתי דתי. ביום שישי האחרון השיבה המדינה על העתירה המפורטת והודתה, שחור על גבי לבן, שקיימת אפליה ממוסדת נגד החינוך הממלכתי הכללי. למעשה זו הייתה הממשלה שכתבה בעצמה את דברי ההסבר הטובים ביותר להצעת החוק שלי, מדוע צריך להקים גוף שיגן על מעמד החינוך הממלכתי ועל הזכויות של התלמידים שלו ושל המורים.
כל הורה בישראל ששולח את הילדים שלו לבית הספר הממלכתי צריך להבין את המשמעות. במשך שנים מפלים את הילדים שלנו. תלמיד בתיכון ממלכתי דתי מתוקצב בקרוב ל-30% יותר מתלמיד בחינוך הממלכתי העברי – ובמקרה של החינוך הממלכתי הערבי כמעט ב-40%. אפליה מצטברת של עשרות-אלפי שקלים בעבור כל תלמיד, יותר שעות לימוד, יותר תקציבים לתוכניות מיוחדות, כיתות קטנות יותר.
במשך שנים, טלאי על טלאי, מאחורי הקלעים ולא אחת באמצעות קומבינות של כספים קואליציוניים, הפכתם את המשל על ילד א' ועל ילד ב' למציאות, מציאות שבה מגזר אחד מתועדף ומתוגמל, ואילו רוב תלמידי ישראל שמתחנכים בחינוך הממלכתי מקופחים. וכדי להוסיף חטא על פשע, הפכתם את מערכת החינוך הממלכתית של ילדי המשפחות החילוניות והמסורתיות לזירת משחקי ההדתה וסתימת הפיות שלכם.
מטרות החינוך הממלכתי רשומות בסלע, בחוק חינוך ממלכתי, אבל שרי החינוך מהימין הלאומני והחרד"לי בזו ובזים להן. רק השבוע ראינו כולנו כיצד משרד החינוך מפר בעצמו את מסמך הנהלים שלו, שמגן על תלמידים להט"בים; כיצד יועצת הומופובית, מלאת בוז ושנאה לתלמידים, מונתה ללוות את תהליך ההטמעה של הנהלים, תוך לחץ פסול של ארגוני ימין קיצוני. רק לפני שבועיים בית משפט מחוזי קבע, שחור על גבי לבן, שמשרד החינוך שיקר ועיוות נתונים כדי לגבות את מסע ההשתקה וההדרה שניהל השר קיש נגד פורום המשפחות השכולות.
השר הכושל, שריסק את ההישגים של מערכת החינוך, שנכשל להפעיל אותה כראוי בזמן המלחמה, שניסה להסתיר את הנתונים הבין-לאומיים העגומים על מצב החינוך בישראל, מיקד את כל מרצו בשלוש השנים האחרונות ברדיפה של מורים ומנהלים שלא מתיישרים עם דעותיו ועם דעות השותפים הקיצוניים שלו. כן, כן, הכוונה לשר קיש, שהוביל רפורמת כזב – כזב מוחלט – בלימודי התנ"ך; שקיצץ בשעות הלימוד הספורות של לימודי הדמוקרטיה בחינוך היסודי; שלא גיבה מנהלים ומורים, שספגו איומים ואלימות של ממש בעקבות עלילות שווא בנושא דוכני התפילין, לרבות מנהל בית הספר של הילד שלו ושל הילד שלי.
כל הורה בישראל ששולח את ילדיו לחינוך הממלכתי צריך להבין: החינוך של הילדים שלנו נמצא תחת מתקפה חסרת תקדים, תחת ניסיון להחדיר אג'נדות חשוכות וקנאיות לתוך חומרי הלימוד, תחת מסע מקארתיסטי נגד מורים ומורות, מנהלים ומנהלות, ובעיקר תחת אפליה מתמשכת ויסודית. כל בוגר י"ב בחינוך הממלכתי-דתי שרוצה לדחות את השירות הצבאי כדי להתקבל למכינה או לישיבה יכול לעשות זאת. שם אין שום מכסות. הילדים שלנו – הם ירוצו מסמינר מיון של מכינה אחת לשנייה, מיום מיון של מסגרת שנת שירות אחת לאחרת, וחלקם הגדול יסיימו את כיתה י"ב במפח נפש על כך שלא נותנים להם לתרום עוד שנה מזמנם ולצאת למכינה או לשנת שירות. למה ומדוע? מה פשר האפליה הזו? האם תלמידי החינוך הממלכתי הם תלמידים סוג ב'? אזרחים סוג ב'?
הצעת החוק שלי מבקשת להקים מועצה לחינוך הממלכתי ממש כפי שיש למערכת החינוך הממלכתית-דתית. מה שטוב להם, טוב לנו. מה שטוב לילדים שלהם, טוב לילדים שלנו. המועצה הזאת תפקח על מימוש מטרות החינוך הממלכתי ברוח מגילת העצמאות. היא תוודא שאיש לא יפגע בחינוך לדמוקרטיה, שאיש לא יפתח את דלת הכיתות לגזענות וקנאות; מועצה שכל חבריה יהיו אנשי ונשות חינוך מצוינים, בעלי ניסיון, ועוד תנאי אחד – שהילדים שלהם למדו, או לומדים, בחינוך הממלכתי, כי זה מה שמגיע לנו בדיוק כפי שזה מגיע למשפחות הציונות הדתית.
בחודש אפריל האחרון הצגתי את התוכנית שלי לשיקום מערכת החינוך: חיוב הוראת לימודי ליבה בכל בתי הספר, שיפור תנאי התעסוקה של המורים והמנהלים, השקעה דרמטית בחינוך הבלתי-פורמלי ובתנועות הנוער, מאבק בבריונות ובחרם, החזרת שירותי הבריאות לבתי הספר, ביטול תשלומי הורים, צמצום פערי החינוך בין פריפריה למרכז, הרחבה דרמטית של לימודי האזרחות והדמוקרטיה והשוואת תקציבים בין כל זרמי החינוך.
ולסיום, אדוני, המחנה הליברלי והדמוקרטי קם מהתרדמה שלו. תודה שהערתם אותנו. לא נעצום יותר עיניים, לא נשלים עם האפליה. משרד החינוך חוזר באוקטובר לידיים של ישראל הדמוקרטית והליברלית.
917 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.