תודה רבה. במסגרת הדיון ההיסטורי – אתה שומר לי על הזמן, היושב-ראש?
כן.
תודה רבה. מכיוון שנקלענו לדיון היסטורי, אז אני רוצה לציין שבקיץ 1948 בן-גוריון עמד בפני סדרה של החלטות שעיצבו את תפיסת העולם הממלכתית שלנו מאז ועד היום. אכן הייתה תקיפה נגד ספינת אלטלנה, שהביאה לתפיסת הביטחון של בן-גוריון – נשק באופן לא חוקי. ובאותו קיץ הוא פירק את הייחודיות, את הבלעדיות של הפלמ"ח, ואת חטיבותיו הטמיע בתוך צה"ל, אירוע קשה לא פחות, ומסמן את התפיסה הממלכתית שלו ואת אחדות גורמי הכוח תחת המוסדות הנבחרים. זה ההקשר שבו צריך לקיים את אותו יום שעליו הוחלט.
האדם שנמצא פה, ואנחנו רואים אותו כל הזמן, תיאודור הרצל, אמר בין השאר: מדינת היהודים תוקם בתוך חמש שנים, ואם לא – בעוד חמישים שנה. ואני אומר לכם שוועדת חקירה תוקם בתוך חמישה חודשים, ואם לא – בתוך חמש שנים. תהיה פה ועדת חקירה ממלכתית. היא תהיה משום שזה החוק, משום שהרעיון של ועדת חקירה ממלכתית נוסח בדיוק לאירועים כאלו. זהו ההיגיון.
ולתזה שהציג כאן השר קרעי, התזה הקונספירטיבית שמוביל ראש הממשלה, הממשלה כולה, ואיתו הוא גורר חלקים עצומים מהעם שלנו, שבג"ץ לכאורה הוא זה שצריך להיות נחקר – אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, את הדברים הבאים: הכתם העיוור של המודיעין, שלא ראה את מה שהיה צריך לראות, מחוסר יכולת כזאת או אחרת, לא היה באחריות בג"ץ; הכשל בניתוח המידע והמודיעין שכן הגיע, לא היה באחריות בג"ץ; היעדר כוחות מספקים בקרקע לא היה באחריות בג"ץ; השימוש בכוחות שהיו והחשש ממיס-קלקולציה לא קשור, לא מתקרב לבג"ץ בכלל; חיזוק חמאס לא היה קשור בכלל, לא נוגע לבג"ץ.
מניעת התקיפה, כפי שהוצע כאן, בחמאס ובראשיו וביכולותיו לא קשור לבג"ץ.
הסיבה היחידה, אדוני ראש הממשלה, להתנגדות לוועדת החקירה ולהקמת ועדת חקירה פוליטית היא הרצון לשלוט גם בוועדה עצמה, במחקר של מה שהיה, ובעיצוב הזיכרון ההיסטורי העתידי באופן פסול. תודה רבה.
293 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.