קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, שרים, חברי וחברות כנסת, ולכם כמובן, גם המורים שנמצאים ביציע, אני מקדמת גם את פניכם בברכה. מי היה מאמין, 1,000 ימים. מחר נציין 1,000 ימים לאסון הגדול ביותר שפקד את עמינו בעת הזאת מאז קומה של מדינת ישראל.
1,000 ימים שהכנסת הזאת עוסקת בכל דבר אפשרי, אבל במקום לעסוק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שהממשלה הייתה אמורה להקים, הממשלה שבמשמרת שלה נטבחו ונרצחו אלפי ישראלים, בתוכם חיילים, צעירים שהיו במסיבה, משפחות שלמות, ילדים, נשים שנאנסו, ילדים שנשרפו, ילדים שנגררו ונחטפו לתוך עזה. מה, ריבונו של עולם, כבר שכחנו? כבר שכחתם? 1,000 ימים שהייתי רוצה לעמוד פה ולומר שעשינו הכול, שעשינו הכול כדי להגיע לחקר האמת, שעשיתם הכול כדי להגיע לחקר האמת, כדי להפיק וללמוד מה נדרש להגנת עם ישראל בארץ ישראל בעת הזאת, גם למען הדורות הבאים – מה נדרש כדי שחס וחלילה לא נעמיד אזרחים ואזרחיות חפים וחפות מפשע במצב של סכנת חיים מיידית.
אבל אני אומרת לכם כאן, אלו 1,000 ימים של שיבוש ערכי, שיבוש מנהיגותי, שיבוש של ראיות ושיבוש האמת. כמעט שלוש שנים, כמעט שלוש שנים שלא חוקרים לעומק את מה שהיה, ובעניין של מה היה, כל עם ישראל רוצה לדעת, כל אזרח ואזרחית ישראלים רוצים לדעת מה היה. שלוש שנים שהראיות והעובדות מיטשטשות, ותכף נצטרך ועדת חקירה על איך לא הקימו ועדת חקירה.
שלוש שנים, 1,000 ימים, של משפחות שכולות שבוכות, שדומעות, והגרוע מכול – בחסות הממשלה משפחות מגיעות לפה, משפחות שכולות – כולן יקרות, לא משנה באיזה עמדה הן מחזיקות, כולן יקרות, אבל בחסות הכנסת הזאת, הקואליציה הזאת והממשלה, אתם גורמים למשפחות שכולות להשתלח זו בזו. איפה המנהיגות? איפה האחריות? ממה אתם מפחדים? ממה אתם מפחדים?
אני מסיימת. אני אסיים במשהו שאני חייבת לומר. יש לי חברה – לצערי הנסיבות גרמו לנו להכיר כל כך הרבה אנשים, אתה היית שר הרווחה, לשעבר. יש לי חברה בשם הילה אביר שאח שלה, לוטן, נרצח במסיבה. היא עזבה את כל החיים שלה והיא פוקדת את הכנסת יום-יום, כי היא לא מאמינה שעדיין לא חוקרים מה קרה. אנחנו חייבים שכל הכנסת תצביע בעד ועדת חקירה ממלכתית.
331 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.