קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני רוצה שנזכור שמחר בבוקר, ואני פונה לכולם – מה אנחנו נעשה מחר בבוקר, ב-06:29? איפה אנחנו נהיה כשהשעון יראה בדיוק את השעה הזאת מחר?
חלקנו נהיה באיזה ריאיון טלוויזיה. חלקנו, הפוליטיקאים, נהיה בריאיון טלוויזיה מתחמק, ואולי חלק מכם, במקום להיות בראיונות מתחמקים, יישנו. כי מחר בבוקר ב-06:29 בדיוק אזרחי מדינת ישראל יתעוררו למציאות מצמררת; השעון האכזרי של חיינו – שטרן, אתה מפריע לי – השעון האכזרי של חיינו יציין מספר בלתי נתפס, מספר שמקפיא את הדם: 1,000 ימים מאותו בוקר מר - -
- - ונמהר. תודה, אדוני. ככה אנחנו זוכרים את זה – מר ונמהר.
1,000 ימים מאז אותו בוקר נורא של 7 באוקטובר. 1,000 ימים של אבל לאומי, של פצע פתוח ומדמם בלב כל אחד מאיתנו. 1,000 ימים שבהם משפחות שלמות אפילו לא התחילו לקבל זיק של תשובה, של אמת, של סגירת מעגל. והכול למה? כי 1,000 ימים שהממשלה עדיין מתנגדת ובורחת מוועדת חקירה ממלכתית. יש טיוח, יש מריחת זמן, יש תירוצים עלובים והטלת אשמה על כולם, חוץ מלעשות ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את זה.
לכן אני עומד כאן היום, וכמו לפני חצי שנה, כשהפלתם את חוק – חיכיתי בסבלנות ואני מעלה את זה עוד פעם. אנחנו לא רוצים שזה יהיה מחר, ואנחנו גם לא רוצים שתמשיכו להשתמש בטיעון הזה, בתירוץ הנצחי שתהיה ועדת חקירה, אבל אחרי המלחמה. אלו 1,000 ימים של הפקרה שהם יותר מדי. אם אנחנו חפצים בחיים, אם אנחנו רוצים לקום מתוך ההריסות ולבנות מחדש את האמון שנשבר, לא יכולה – אנחנו לא יכולים להרשות, חברי הממשלה לא יכולים להרשות יום אחד של עיוורון מרצון. ממה בדיוק מפחדים? מה יש להסתיר? לא צריך לפחד מוועדת חקירה ממלכתית.
לגבי הטיעון של השופטים – טלי, אני רוצה שתשמעי את זה. טלי.
לגבי הטיעון שהשופטים משוחדים, רק אתמול שמענו את השופטים מצהירים, בעוז, שצריך להוציא את סעיף השוחד מההאשמה כנגד ראש הממשלה.
רגע, עכשיו אלו לא השופטים, ואחרי זה תגידו: לא, זה לא x. יש שופטים בישראל, אתמול שמעתי את זה מכם. אני חייב להגיד שלא הרגשתי צער. אני אומר לעולם: יש שופטים בישראל, תנו להם להחליט. אתמול, כשאתם עליתם ואמרתם, וכשטיילתם במסדרונות הכנסת, אמרתי לכם: ממה אתם מפחדים? הינה. אבל כשטוב אומרים: יש שופטים, וכשלא טוב אומרים: השופטים מסוכנים. מי שביטחונה של המדינה ושלומם של אזרחיה קודמים אצלו לכיסא הפוליטי, אסור לו להילחם בשיניים ובציפורניים כנגד ועדת חקירה ממלכתית.
במה אנחנו מתעסקים עכשיו, טלי? במה אנחנו מתעסקים עכשיו? בהעברת חוקי השתמטות, בהלבנת העריקות, בהישרדות קואליציונית בזמן שהמחדל הגדול ביותר עדיין לא נבדק, לא הופקו לקחים ולא נלקחה אחריות. באיזו מלחמה בתולדות ישראל לקח 1,000 ימים ועדיין אין ועדת חקירה? אדוני היושב-ראש, בוועדת אגרנט אני הייתי חייל, אתה עדיין לא.
טלי, אני הייתי חייל בוועדת אגרנט, כמה שבועות - - -
נכון, שלושה שבועות אחרי סיום המלחמה. במלחמת לבנון הראשונה, ועדת כהאן הוקמה תוך כדי לחימה, כי המנהיגות אז, עם כל הביקורת שיש לנו עליהם, הבינה שמה שהממשלה הזאת עושה הוא לא נכון. אי-אפשר לתקן את הליקויים אם אנחנו לא נעשה ועדת חקירה שתבדוק את המחדל הביטחוני. כן, טלי, את המחדל הביטחוני, בוודאי; שתבדוק את המערכת המדינית, שלא תתייחס לזה כאירוע חולף שצריך לטאטא אותו, או תחקירים מבצעיים, שעל חלקם – לא צריך לדבר עליהם. זה שבר ביסודות הבית בזה, זה שאנחנו מתנגדים.
החוזה בין האזרחים למדינה אומר: אנחנו נגן עליכם. באותו בוקר זה נשבר. צריך לבדוק את זה. הדרך היחידה היא להפוך אבן על אבן, לזמן כל שר, לזמן כל קצין; לזמן את ראש הממשלה – ואם צריך את ראשי הממשלות – ולהציג את האמת המלאה, המזוקקת. המזוקקת. אנחנו חייבים את זה בראש ובראשונה למשפחות – למשפחות השכול, ליתומים, לאלמנות, להורים, לנרצחים ולנרצחות, לציבור המשרת, שקורס תחת הנטל. אנחנו חייבים את זה ללוחמים וללוחמות. הדרג המדיני צריך להבין: זה בידכם עכשיו להקים את הוועדה הזאת. זה נשמע אבסורדי שמתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אסור שפוליטיקאים יהיו שם. אסור שפוליטיקאים יהיו שם.
אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה לא תסלח לברחנות. אנחנו יכולים, אתה יכול, כולנו יכולים לדבר גבוהה-גבוהה, אבל בסופו של דבר את השעון אי-אפשר לעצור. עברו 1,000 ימים ושום דבר לא קרה, 1,000 ימים של הפקרה. זה המבחן של כולנו, זה המבחן של כולנו: האם אנחנו רוצים להצביע ושכן תהיה ועדת חקירה ממלכתית או שאנחנו לא משרתים את העם ואנחנו, כל אחד, משרתים את המפלגה שלנו. אסור להצביע נגד, ואסור להמשיך במציאות הזאת שאנחנו לא חוקרים – דברים נעלמים, דברים נשכחים.
עוד פעם, זה לא – אתם יודעים, אני לא עומד כאן, טלי, כי אני אחכך ידיים כשיימצאו אשמים. חס ושלום, זה לא מעניין אותי. מעניין אותי - - -
לא טלי, בניגוד אלייך, מעניין אותי שאנחנו נפיק לקחים, שחס ושלום זה לא יקרה עוד פעם.
טלי, כשאני מטייל בצפון וכשאני יודע מה החיזבאללה חופר בצפון, אז חייבים להפיק לקחים. כשאני מטייל ונוסע – כל אחד מכם, תיסעו בגבול המזרחי שלנו לאילת ותבינו כמה שהוא פרוץ. תבינו כמה שאנחנו צריכים להפיק לקחים, מדיניים, ביטחוניים. אם מישהו חושב שהחמאס הלך לישון – ממש לא; הוא עדיין נמצא ארבעה, חמישה קילומטר מהיישובים שלנו. לכן חייבים ועדת חקירה ממלכתית, ולא צריך לפחד ממנה. תודה, אדוני.
823 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.