קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו, ביוזמת חברת הכנסת מרב מיכאלי, מבקשת לשנות את מודל ההסכמה הנהוג בישראל לתרומת איברים לאחר המוות ממודל של הסכמה מפורשת למודל של הסכמה משוערת, שלפיו כל אדם ייחשב כתורם איברים אלא אם כן הביע התנגדות לכך מראש. מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת, הנוגעת לערכים יסודיים של אוטונומיית הפרט, אמון הציבור במערכת הבריאות והיחס לגוף האדם לאחר המוות. לכן היא נבחנה לאורך השנים על ידי ועדות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות. כולן הגיעו לאותה מסקנה: אין מקום לאמץ בישראל את מודל ההסכמה המשוערת.
בשנת 2013 בחנה ועדה ציבורית בראשות פרופ' דינה בן-יהודה את הסוגיה לעומקה, והמליצה שלא לשנות את שיטת ההסכמה הקיימת. הוועדה קבעה כי אין בסיס עובדתי להנחה שרוב אזרחי ישראל מסכימים לתרומת איברים אך נמנעים מלבטא זאת. הנתונים מלמדים אחרת – שיעור החתומים על כרטיס תורם ושיעורי ההסכמה בפועל לתרומת איברים עדיין אינם מצדיקים ייחוס הסכמה לכלל הציבור מכוח החוק: רק 17% חתומים על כרטיס תורם, רק 50% מקרובי המשפחה מסכימים לתרום איברים מיקיריהם בזמן אמת, ורק כ-50% מסכימים להיות תורמי איברים, על פי סקרים בישראל. מעבר לכך, מודל של הסכמה משוערת מחייב ודאות שכל אזרח מודע לזכותו להתנגד ויכול לממש אותה באופן פשוט, נגיש ומושכל. לא ניתן להבטיח זאת באמצעות משלוח הודעה או כל מנגנון מינהלי אחר. במצב כזה קיים חשש לפגיעה בזכותו של אדם לקבוע מה ייעשה בגופו לאחר מותו.
חשש נוסף הוא פגיעה באמון הציבור. הצלחת מערך ההשתלות נשענת בראש ובראשונה על אמון המשפחות והציבור במערכת הבריאות. יצירת תחושה שהמדינה מניחה הסכמה לתרומת איברים עלולה דווקא להגביר חשדנות ולהוביל לתוצאה הפוכה מזו שאליה שואפת ההצעה. גם הניסיון הבין-לאומי אינו מצביע על קשר חד-משמעי בין אימוץ מודל הסכמה משוערת לבין העלייה בתרומות איברים. במדינות שונות נרשמו שיעורי תרומה גבוהים גם ללא שינוי מודל ההסכמה, והמחקר מלמד כי הגורמים המשפיעים ביותר הם השקעה בתשתיות, הסברה, הכשרת צוותים רפואיים ובניית אמון ציבורי.
לבסוף, תפיסת היסוד של המשפט והרפואה בישראל היא שההסכמה לפעולה בגופו של אדם צריכה להיות הסכמה מודעת, חופשית ומפורשת. החלפתה בהנחת הסכמה אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון יסודי זה.
לסיכום, לאחר בחינה מקצועית, אתית ומשפטית מקיפה, ולאור העובדה שלא חל שינוי מהותי בנתונים, בנסיבות או בידע שהצטבר מאז נדונה הסוגיה בעבר, עמדת משרד הבריאות, שאומצה גם על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, היא כי אין מקום לשנות את מודל ההסכמה הקיים בישראל. לפיכך, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וקוראת לחברי הכנסת לדחותה. תודה רבה.
386 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.