קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, דווקא ביום כזה, שבו קצינות בכירות בצה"ל, אלופי משנה, תת-אלוף, פונות לרמטכ"ל בעקבות ההתקפה המשולבת על השירות המשותף – דווקא ביום כזה, שהוא כל כך חשוב וכל כך מיוחד, דווקא ביום כזה עולה לכאן השרה לקידום מעמד האישה ובנאומה הראשון – לא השני, שהיה באנגלית למופת – תוקפת את מיכל פעילן, את אל-ג'זירה, את ערוץ 12. עכשיו, באמת אני אומרת: אין הרבה ימים שבהם יש תחושה מדהימה של נשים שפועלות יחד. דווקא ביום כזה, במקום לעלות לפה במליאת הכנסת ולתת גיבוי אמיתי ללוחמות; אי-אפשר להגיד שאתה מגבה את חיילי צה"ל, אבל רק חיילים שנוחים לך או רק חיילים שכמוך. למה השרה לקידום מעמד האישה לא מסוגלת לעלות לפה ולגבות את הקצינות הבכירות שכתבו היום מכתב לרמטכ"ל?
למה? 1. כי ערוץ הבית, ערוץ המשטר, ערוץ 14, הוא בקמפיין ברור נגד השירות המשותף, אז היא לא יכולה. וערוץ המשטר לא רק מקדש השתמטות, מתנגד. אז מי ישרת בצה"ל לפי ערוץ 14, אם הם בעד השתמטות ונגד שירות, מי יישאר? מי ישרת? הרי הרמטכ"ל בעצמו אמר שהצבא קורס לתוך עצמו. אז למה, למה, השרה לקידום מעמד האישה לא מסוגלת לעלות לדוכן ולהגיד בקול רם שהשירות המשותף הוא נכס? שהוא חלק בלתי נפרד מצה"ל בשנת 2025? למה ביום כזה לדבר על אל ג'זירה 12? מה זה אל ג'זירה 12? זה ערוץ תקשורת, ערוץ שנותן גב ללוחמים, ערוץ שבא ונותן קולות מהשטח של לוחמים, נותן קול של לוחמות. לבוא ולעלות לפה ולהגיד: אני עומדת מאחוריכן. חשבתי שהשרה לקידום מעמד האישה תדבר על הנשים שנלחמו ב-7 באוקטובר, על אומץ הלב שהן הוכיחו, על המקצועיות, על המסירות שלהן; נשים שנהרגו, נשים שנלחמו עד הכדור האחרון. והיום, הנשים הגיבורות – שחלק מהן נלחמו ב-7 באוקטובר – פונות לרמטכ"ל. ובכל עולם נורמלי, בכל ממשלה נורמלית, השרה לקידום מעמד האישה הייתה עולה לפה ואומרת להן: אני איתכן, אני מגבה אתכן, אני כל כך אוהבת אתכן, תמשיכו, תמשיכו ותהיו שם.
הקצינות האלה, שחתמו על המכתב, מה הן ביקשו? מה הן ביקשו? הן ביקשו להזהיר ששיקולים זרים מכתיבים את הרכב הכוח הלוחם בעיצומה של מלחמה, זה משפט נוראי. הן מדברות על כך שיש הפקרות ביטחונית ופירוק של צבא העם מבפנים. זה לא דיון של ימין ושמאל. יש ימניות שהן חיילות, יש שמאלניות שהן חיילות. את יודעת שיש הרבה הרבה יותר חיילות דתיות מאשר בעבר? הן לא מפחדות, הן נשארות דתיות גם כשהן משתחררות. זה דיון על היכולת של צה"ל. המפקדות והלוחמות הן חוד החנית של צבא ההגנה לישראל, ולפני הכול צריך לבוא לפה ולעודד אותן. הלוחמות הן לא הבעיה, הן לא מכשול, הן לא נטל, הן נכס אסטרטגי שבלעדיו צה"ל אינו יכול לעמוד במשימות.
לכן, במקום לתקוף את ערוץ 12 ולקרוא למיכל פעילן ככה – אני לא אצטט את זה; משת"פים ותומכי טרור – תבואי לפה, תיתני גב לחיילות, לקצינות, למפקדות, כי ברגע האמת בשדה הקרב אין ימין, אין שמאל, אין קואליציה, אופוזיציה, יש את מי שעומד על המשמר ומגן על מדינת ישראל. והלוחמות שלנו הוכיחו פעם אחר פעם שהן עושות את זה בגבורה, במקצועיות. לא מגיעה להן רק תודה, שגם את זה לא שומעים מכם, מגיע להן גם גיבוי אמיתי. ואני מפה מגבה את אותן קצינות מדהימות שכתבו את המכתב הזה לרמטכ"ל – אנחנו איתכן, אני מאחוריכן. יש הרבה נשים בעם הזה שעומדות מאחוריכן, מגבות אתכן, לכו קדימה, תילחמו עבור המדינה הזאת, אנחנו כאן עבורכן ונמשיך להיות כאן תמיד. תודה רבה.
537 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.