אדוני היושב-ראש, לא הספקתי קודם – בקהל היו זוג מקנדה ומצרפת, איזבל ובועז, שעומדים לעלות לארץ, בשנות העשרים לחייהם. הוא מהנדס והיא לומדת. זה נתן המון תקווה למדינה, שדור של צעירים יהודים חוזרים ועולים לארץ ישראל. אנחנו מקדמים אותם בברכה.
שאלה אותי חברת הכנסת מירב בן ארי למה אני לא רוצה לשלם מס בריאות כמו כולם. אמרתי לה: נהפוך הוא, אני רוצה לשלם אבל אני רוצה בריאות כמו כולם. בדוחות של משרד הבריאות שהם מוציאים כבר עשרות שנים, דוחות האי-שוויון, מופיע שיש פי שניים רופאים על כל 1,000 תושבים במרכז הארץ. פי שניים רופאים. כך גם הנתונים על מיטות אשפוז פר 1,000 תושבים, וכך גם הנתונים על אחיות, וכך גם הנתונים על המתנה לתור לרופא מומחה, שבנגב ההמתנה הזאת יכולה להיות שלושה חודשים או חצי שנה, ואתה תגיע לתל אביב ותקבל שירות רפואי. תושבי קריית שמונה המפונים לא רוצים לחזור מתל אביב, כי יש יותר רופאים, כי יש הרבה בתי חולים.
עכשיו מירב חושבת שזה הרעיון הראשון שלי – לא, זה הרעיון האחרון.
רגע, מירבצ'וק. אני איתך. שנינו נאבקים.
להבין, להבין למה אני עושה את זה.
אז אני לפני 12 שנה עשיתי בג"ץ נגד משרד הבריאות על אי-שוויון בנגב, על זה שיש רק בית חולים אחד. כשהקמנו את מועצת הנגב עשינו בג"ץ נגד מדינת ישראל למה יש בית חולים אחד בנגב. הבג"ץ הזה גרם להם להגיד שהם יבנו בית חולים. אבל באיזה קצב? עשינו דיון על בניית בית החולים. שמו שם איזו שעטנז, שבית החולים שיבא מעורב - - -
כן. שיבא זה כמו הנענע.
כן. לכם יש שיבא, לנו יש שיפא – לא. לכם יש שיבא, לנו יש שיפא, פחות או יותר.
בית החולים שיבא קיבל סמכויות מקצועיות וליווי הקמת בית החולים החדש. אבל ייתנו את בית החולים החדש להפעלה של קופות חולים אחרות שאינן כללית. למה לא כללית? כי כללית היא 70% מהבריאות בנגב, 70% מקופות החולים בנגב – עכשיו, לא בגנותם, בגלל שלפני חוק בריאות ממלכתי הם הלכו לאוכלוסיות המודרות, הם הלכו לכולם. לאומית ומאוחדת ומכבי לא רצו לבוא לנגב. אז לפני חוק בריאות ממלכתי הם הלכו לכולם. אבל בסוף מה יוצא? שבית חולים אחד בנגב – כללית, 70% מהמרפאות – כללית. האם תהיה תחרות? האם את השקל הפנוי של קופת חולים כללית בתחרות היא תשים בנגב או בתל אביב? שם יש לה רק 50% קופות חולים.
אז איך מקימים בית חולים חדש, מירב? באוונטה ובסטלבט על אזרחי הנגב. אומרים: שיבא עם הידע, קופת חולים מאוחדת, שותפות לאומית, ובסוף נמצא מנגנון הפעלה. הביאו להם איזה 10 מיליון לתכנון מהממשלה. רבו על הכסף מי יקבל אותו. אם זה שיבא וזה ממשלתי וזה בית חולים מעולה, תקים בית חולים שיבא בנגב.
אבל אמרתי את כל זה, ועשיתי בג"צים, ועולם כמנהגו נוהג. אז מה הפתרון, מירב?
השר יודע. השר בעניינים. מה את חושבת, שהוא לא יודע? אבל זו מציאות שנמשכת עשרות שנים. עשינו דיון על יוספטל. אנשים מתים ביוספטל. ביוספטל יש שישה תקנים לרופאי חירום. רק שני תקנים - - -
לא, אבל למה אני הולך לחוק הזה? למה החוק הזה? כי עד שאתה לא נוגע בכסף של המדינה, אז אף אחד לא זז. אז בואו, תביאו לנו שירותי בריאות טובים בנגב ובגליל - - -
רגע – בפער של 20%. אני מקבל פער בין פריפריה למרכז – 20%. אבל למה 100% פער? למה חצי מכמות הרופאים? אגב, את יודעת, מירב, שהנגב מייצר את כל הרופאים שהוא צריך.
אבל יש מחסור בנגב ברופאים.
אבל למה אנחנו מגדלים את הרופאים לתל אביב? רוב הרופאים שלומדים בבן-גוריון לא נשארים. את יודעת שבצפון עובדים 70% רופאים שלא למדו בארץ, והם ממדינות שעכשיו אסור ללמוד בהן רפואה?
כי הרמה נמוכה. סגרו חמש מדינות שאי-אפשר לצאת אליהן.
בינתיים, בינתיים תושב הנגב משלם דמי בריאות ממלכתיים.
מי? הבן שלך?
איפה הוא גר?
גר במפלסים. שהשם ישמור אותו, את הבן שלך.
אז אמרתי.
אז אמרתי. אמרתי: עד שתעשו שוויון בבריאות, שישלמו חצי מחיר.
את יודעת כמה כסף עולה למדינה ללמד רופא להיות רופא?
מאות אלפי שקלים. למה לא תחתים אותו בבן-גוריון: אם הלכת לעבוד בנגב – שכר לימוד 10,000 שקל; אם לא נשארת בנגב – תשלם שכר לימוד שעולה למדינה?
אז למה אני מביא הצעת חוק שאומרת: עד שיהיה שוויון בבריאות, נשלם חצי מחיר? כי אנחנו מקבלים חצי בריאות. חצי בריאות – חצי מחיר. תביאו בריאות מלאה, נשלם מחיר מלא.
אבל ניסינו את השאר – בג"צים, כנסים, ועדות, נגב-גליל.
לא. לא ידעתי את זה.
זה חמור מאוד.
בעצם את אומרת שיש שם הרבה אנשים רופאים עם עבודה פרטית, על חשבון המחויבות הציבורית שלהם.
מטורף. מטורף.
זה ניגוד אינטרסים.
קודם כול, קטי, אני אוהב אותך.
קטי, תקשיבי, זו הצהרה לעיתונות.
מה התלונה? לא הבנתי.
קטי, אני גדלתי כמוך ביישובים בפריפריה. זר לא יבין. אגב, הרופאים שבאו לעבוד אצלנו הם אנשי מופת. אבל היה מעט מדי רופאים ומעט מדי אחיות, ומעט מדי תורים.
אז שיבואו לנגב ולגליל. למה על 1,000 תושבים בנגב – חצי מכמות הרופאים ביחס ל-1,000 תושבים בתל אביב?
לא, זה נושא אמיתי, עליזה. עד שעולה נושא אמיתי.
אני רוצה לקרוא למשרד הבריאות: תעשו תוכנית חירום לצמצום פערים באי-שוויון בבריאות. תעשו את זה – החוק שלי מתייתר. עד שלא תצמצמו פערים בבריאות, אל תיקחו מהמשכורת של תושבי הנגב והגליל דמי בריאות ותביאו להם חצי בריאות. העיקרון הוא פשוט: חצי בריאות – חצי מחיר. חצי בריאות – חצי תשלום. תנו לתושבי הפריפריה בריאות, אפילו בפערים של 20% ביחס לתל אביב, אנחנו נחיה עם זה בשלום. אבל פערים של 100% – מתים בגלל היעדר רופאים. מנהלת בית החולים יוספטל אומרת בדיון בוועדה שלי: יש לי שישה תקנים לרפואת חירום ורק שני תקנים מאוישים. אז אני אומר לה: אני מבין שמתוך 24 שעות של שירות רפואי בחירום, את מכוסה שמונה שעות. היא אומרת לי: אתה מבין נכון. ואז ראש השב"כ הולך לאילת ואומר שמדרום תיפתח הרעה. אז תושבי אילת צריכים לשלם דמי בריאות מלאים על זה שאין רופא חירום, ושהם מתים בדרך לסורוקה. תתעוררו.
אל תדליק אותי, בוסו. אל תדליק אותי. עדיף שתשמור על עמימות בנושא הזה. אמרה השרה שהקריאה, לצערה, הודעה של משרד הבריאות, שבנגב ובגליל יש דברים בבריאות שהם יותר טובים מתל אביב. תגידי לי מה הם, תביאי לי את הרשימה. אני מת לדעת במה שירותי הבריאות בנגב ובגליל יותר טובים מתל אביב, ממי שכתב לך את התשובה הזאת. עכשיו, אתם אומרים לי: זו לא הדרך, זו לא הדרך לבטל חצי מחיר, כי אתם תצמצמו פערים. אז איך 70 שנה לא צמצמתם פערים? איך 70 שנה הפקרתם את הפריפריה? איך 70 שנה המצב מחמיר?
באילת, היו מענקים לרופאים שהגיעו לאילת. אומרת לי מנהלת בית החולים אילת: ביטלו לי את המענקים. אני לא יכולה להביא רופאים. אז זה שיפור או החמרה? המצב מחמיר. ומה אתם לא מפסיקים להפקיר, אפילו בדברים הקטנים. בקריית שמונה היה בית חולים קטן לחירום, מין מרכז רפואי של חירום במימון והפעלה של משרד הבריאות. בעיר טבריה פעל מרכז שירות פסיכולוגי פסיכיאטרי של משרד הבריאות עד לפני שנים ספורות – סגרו את זה. קריית שמונה נאבקת במלחמת קיום על הבריאות שלה. חצור מופקרת, נשכחת במלחמה, ואין שום החלטת ממשלה שכוללת את חצור הגלילית. מעוז של הליכוד מופקר במלחמה.
הגולן – יש לו החלטת ממשלה; לצפת יש החלטת ממשלה, לכרמיאל יש החלטת ממשלה, ורק לחצור אין החלטת ממשלה. אפילו לטובא-זנגרייה יש החלטת ממשלה. חצור הגלילית, מעוז של הליכוד, מופקרת במלחמה. אין החלטת ממשלה במלחמה, אין איך לעזור לה. קריית שמונה זה מעוז של הליכוד, וחצור זה מעוז של הליכוד, אבל איך יכול להיות שזה קורה? כי הם יצביעו לנו. אמר לנו פעם רבנו האדמו"ר הזקן, האדמו"ר הזקן, שלום חנוך, עליו השלום, שיחיה עד 120: "הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם. מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם". יש מי שחושב שהציבור הזה מטומטם, אבל הוא לא מטומטם, והוא משלם יותר ממה שהוא צריך והוא לא מקבל מה שמגיע לו. אולי מישהו חושב שהשלטון בא בקלות, אבל אולי לפעמים שלטון גם יכול להיעלם, כי מה שבא בקלות אולי באותה קלות ייעלם.
1,251 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.