נאומים בני דקה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בסוף השבוע, בתוכנית אולפן שישי, קיבלנו שיעור מאלף על שידורי תעמולה במסווה של עיתונות, על צביעות וטהרנות. ראינו את הכתבת מיכל, הפעילה הפוליטית, במופע וולגרי, מכוער, בהמי וגס. מפאת כבוד המעמד והמקום לא אשתמש בכל מילותיה, אך אצטט חלק מהן. לדבריה, זו ממשלה שעל הלוחמים שלה, על האזרחים שלה – זו ממשלה שאומרת: אנחנו – השלם את החסר – עליכם מהמקפצה, תבלעו את זה. סוף ציטוט.

אדוני היושב-ראש, הנוסחה הזו מוכרת, ואני קורא לה תסמונת לוסי חנטריש. הכוונה היא לאותן תועמלניות או עיתונאים שמנצלים את זמן המסך שלהם בשידור עם המבט המתנשא שלהם כדי לנסות ולהטיף לעם ישראל מה נכון מבחינתם. אז אני רוצה כאן לומר לפעילה הפוליטית התועמלנית הזאת, ולמי שאפשר לה לשדר את דברי הבלע וההסתה שלהם: מי הפיץ והדהד את עלילת הדם על אחינו מכוח 100? מי פגע בלוחמים שלנו ובמאמץ המלחמתי? ורק לחשוב על האופוזיציה הצבועה ושלוחותיה בתקשורת, שכן אם חלילה ינון מגל או ברדוגו או מישהו מערוץ 14 או גלי ישראל היה מעז לטנף ככה, כיצד הייתם מגיבים לעניין? אבל כאן הם ממלאים את פיהם מים. אז אולי עדיף שבאמת ימלאו את פיהם מים, רק לא בנוזל שדיברה עליו מיכל הפעילה.