קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב, כמו בכל שבוע, אני מקדישה את הנאום בן הדקה שלי לעוד נזק שהביאו איתם הסכמי אוסלו הארורים. והיום אני רוצה לדבר על בריכות הורדוס בעינות פצאל שבבקעת הירדן. בימים האחרונים ביקרתי במקום המדהים הזה – מים צלולים, נקיים ומתוקים – פנינת טבע של ממש בלב ארץ ישראל. אבל מאחורי היופי הזה מסתתר סיפור שממחיש היטב את המחיר של הסכמי אוסלו החרפתיים.
במשך שנים ארוכות השתלט גורם ערבי על הבריכות ועל המים הציבוריים. על פי הערכות, נעשה כאן שימוש במים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. המציאות הזאת התאפשרה גם הודות לסעיפים עלומים ומעורפלים שהוכנסו להסכמי אוסלו, יצרו אזורי אחריות מטושטשים והקשו על מדינת ישראל להגן על נכסיה ועל משאביה הלאומיים. רק בזכות מאבק נחוש של אנשי ההתיישבות, אנשי הגבעות והחוות ושותפים נוספים, המקום חזר לידיה של מדינת ישראל, המים שבו לזרום, והציבור הישראלי שב ליהנות מאחד המקומות היפים בארץ.
זהו בדיוק הסיפור של אוסלו: כאשר מדינת ישראל נוכחת, שומרת ומחזיקה בקרקע, יש סדר, פיתוח ושגשוג; כאשר היא נסוגה מאחריות, נוצרים חללים שמתמלאים בהשתלטות, בפגיעה בנכסים הלאומיים שלנו וכרסום בזכויותינו. תודה רבה.
176 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.