קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אל תעצור אותי, גם אם זה ייקח דקה וחצי.
תודה, אדוני היושב-ראש. כורש מלך פרס היה מלך כשר, שנתן לנו רשות לעלות ארצה מגלות בבל ולהקים את בית המקדש. אבל בגלל הלשנות ואינטריגות הוא החמיץ, כדברי חז"ל, והפנה לנו עורף. זה כאב, אך הוא לא יכול היה לבטל את המהלך האלוקי ההוא של שיבת ציון.
בריטניה הייתה ממלכה כשרה, שזכתה לאחר כיבוש הארץ במלחמת העולם הראשונה לפרסם את הצהרת בלפור בעניין הקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ ישראל וליטול חלק בסיוע לתהליך התחייה הלאומי של עם ישראל. אבל בריטניה החמיצה ובגדה בנו כשלאחר הפרעות הנוראיות בתרפ"ט החליטה להתייצב לצד האויב הערבי ולנסות למנוע מאיתנו על ידי פרסום הספר הלבן את אפשרות העלייה לארץ ורכישות אדמות ארץ ישראל. זה כאב מאוד, אבל גם הבוגדנות הזאת לא הייתה יכולה לבטל ולהרוס את המהלך האלוקי של שיבת ציון הנוכחית.
אז יש לנו די ניסיון עם מלכים וממלכות שהחמיצו והפנו לנו עורף. זה אומנם כואב, אבל אנחנו זוכרים היטב מי באמת מנהל את העניינים: "ה' הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים"; "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"; "עצת ה' לעולם תעמד מחשבות לבו לְדֹר וָדֹר"; "כי לא יִטֹּשׁ ה' עמו ונחלתו לא יעזֹב". תודה רבה.
193 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.