קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קודם כול, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני רוצה להודות לחבר הכנסת עמית הלוי ולמציעים שהעלו את הסיפור הזה. לצערי, פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בסוגיה הזאת, גם אם זה בתוך תחומי אזור המרכז וגם אם אנחנו מדברים ביהודה ושומרון. ראינו את זה גם במקרה הרצח שקרה לא מזמן באזור של מועצה אזורית גזר, ראינו את זה גם באירועים אחרים שקרו ביהודה ושומרון, שמנסים להימנע מלהגדיר משהו כפיגוע. אני לא מצליח להבין בכלל מה האינטרס פה באירוע הזה לא לפרסם את הסיבה האמיתית, את המקרה האמיתי.
בסופו של יום, אדוני היושב-ראש, אני לא חושב שדיון כזה, ראוי שהיה מתקיים פה במליאה בלי השר לביטחון לאומי. הולכים חברי הכנסת, מגישים בקשות לדיונים דחופים. הבקשות האלה נדונות בנשיאות הכנסת, עם יושב-ראש הכנסת, עם סגני יושב-ראש הכנסת, ובודקים אילו הצעות דחופות יעלו ביום רביעי במליאת הכנסת, כדי שיענה עליהן השר הממונה.
הצעה אחרי הצעה, פעם אחר פעם, השרים הרלוונטיים לא מגיעים. בנושאים כלכליים שולח שר האוצר איזה מישהו להקריא תשובה; הוא לא מצליח להקריא את המילים שכתבו לו אגף התקציבים. מגיעים עכשיו עם נושא סופר קריטי, בהקשר של התנהלות המשטרה, והשר לביטחון לאומי גם לזה לא מגיע, כמו שהוא לא הגיע לענות על ועדת חקירה פרלמנטרית. אז הוא שולח את השר לפיתוח הנגב והגליל, בחור – חבר גם מאוד נחמד, מאוד ראוי, אין לי שום דבר נגד השר וסרלאוף – אבל בכל הכבוד – אני אומר את זה גם לך, עמית, אתה חבר בקואליציה – הזלזול הזה של שרי הממשלה בכנסת, כשאנחנו מקיימים דיון אחרי דיון, פעם אחר פעם, והם מרשים לעצמם לא להגיע לכאן ולענות תשובות, לתת לאיזשהו שר תורן להקריא את זה מהדף, ויאללה, דפדפנו את הכנסת, העברנו את האירוע.
אז אני אומר: בכל הכבוד, אדוני היושב-ראש ואדוני השר וחברי הכנסת, אנחנו יכולים לתת פה הצעה על הצעה על הצעה על הצעה, ונעשה פה עוד דיון ועוד דיון ועוד דיון - - -
אבל לא פתחת שעון, אז אני לא יודע. היית פותח שעון, הייתי הולך לפי הדקה. חבל שלא הקשבת לי, כי הסיפור – ואני אסכם עכשיו במשפט, ואני אומר את זה לך כסגן יושב-ראש כנסת שיושב בנשיאות: אל תשלימו עם העובדה ששרים מרשים לעצמם לוותר על לענות כאן תשובות על הצעות דחופות לסדר-היום. הזלזול של הממשלה בכנסת – זה נכון שאתם בקואליציה, זה משהו שאתם לא יכולים להשלים איתו. ולכן, תודה רבה על התשובה, היא פשוט לא ראויה ולא רלוונטית במקרה הזה.
382 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.