קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, (אומר בערבית:)
את יודעת מה זה? את מבינה ערבית?
זה שלט חוצות שאתם שמתם בחברה הערבית, וביקשתם מהם שיצביעו בשבילכם. בכל היישובים הערבים שמתם את השלטים האלה, והתרגום של השלטים: הגיע הזמן, הזמן של בן גביר, שיעצור את הפשיעה בחברה הערבית. זה השלט שהיה, וביקשתם מהחברה הערבית להצביע לכם.
ואני רוצה להגיד, אני שומע את השר הרבה, שאומר: 30 שנה, מה שעשיתי עכשיו 30 שנה לא עשו במשרד לביטחון פנים. ואני רוצה לעדכן את השר, הוא צודק. השר דיכטר היה במשרד, אם אני לא טועה. היית במשרד לביטחון פנים, השר דיכטר? היית, נכון? אז השר דיכטר, אני רוצה לעדכן אותך שבשלוש שנים וחצי מאז שבן גביר שר לביטחון לאומי, נרצחו במדינת ישראל מעל 1,020 אזרחים, נרצחו במדינת ישראל. ובעשר שנים לפני שנכנס בן גביר, נרצחו במדינת ישראל 1,350 אזרחים. בעשר שנים 1,350, ובשלוש שנים, בפחות מחצי, נרצחו יותר מ-1,020 נרצחים.
אני אגיד לכם, אני חי בחברה הערבית. אני חי בשפרעם. שפרעם הוא יישוב מעורב: דרוזים, נוצרים, מוסלמים, הרבה יהודים יש שם. ואנחנו רואים את ההשתוללות של הפשע שם. אנחנו רואים את ההשתוללות של הירי, של הפרוטקשן. אני אגיד לכם, אין יום שאין ירי, אין יום שלא שורפים אוטו, אין ביטחון בכלל. לא הגיע הזמן של בן גביר ולא הגיע הזמן של אף אחד. איבדנו משילות במדינת ישראל, משילות לגמרי איבדנו. ואם השר שהיה אמור לענות לי לא נמצא כאן, אני מזמין אותו שיבוא איתי בלי כל האבטחה מסביבו. עצם העובדה ששר במדינת ישראל צריך להסתובב עם כל כך הרבה אבטחה בתוך מדינת ישראל, זה מעיד רק על דבר אחד – חוסר משילות. כי אנחנו, אסור לנו לפחד בתוך המדינה שלנו.
ואם אתם לא מסכימים איתי, אם את לא מסכימה איתי – אנחנו, אסור לנו לפחד בתוך המדינה שלנו. שר, אסור לו להסתובב עם כל כך הרבה אבטחה כי אין משילות, אין שליטה. גם ארגוני פשע שמשתוללים, הכוח שלהם הולך ומתעצם והם שולטים היום בכל פינה במדינת ישראל. לא רק בחברה הערבית. מי שחושב שזה בחברה הערבית, טועה.
אני משתתף בכל הוועדות, אני רואה מה שקורה בצפת, שרפת אוטובוסים; אני רואה מה שקורה בראש פינה, מה שקורה בבאר שבע, מה שקורה ברעננה, מה שקורה בתל אביב. בכל מקום במדינת ישראל ארגוני הפשע שולטים ומשתוללים. אבל כשאנחנו מדברים, משתוללים, זה לא אומר שהם השתלטו. והם השתלטו. ואני אמרתי יותר מפעם: עכשיו, במלחמה האחרונה, מדינת ישראל דחתה את כל התשלומים, ולא גבתה את הביטוח הלאומי בזמן, ולא את המע"מ, ולא את מס הכנסה. אבל קבוצה אחת חזקה במדינת ישראל היא לא דחתה שום דבר: ארגוני הפשע, שחייבו את האנשים לשלם פרוטקשן, דמי חסות. תקראו לזה מה שתקראו. כשמבקר המדינה אומר ש-87% מהקבלנים במדינת ישראל נדרשו לשלם פרוטקשן – זה לא אני אומר; זה מבקר המדינה – זה אומר שאין לנו משילות בכלל. אין לנו שליטה. אנחנו לא יכולים יותר כמדינה. המדינה לקחה צעד אחורה. היא שמה שר שכל מה שמעניין אותו הוא להצטלם לטיקטוק, להוציא סרטונים, להגיד: אני נמצא כאן – אבל הוא לא נמצא בשטח, איפה שהוא צריך להיות.
שר צריך להתקבל בכל מקום שהוא מגיע אליו. שר לא צריך להגיע עם עשרות שוטרים, בשביל ללוות אותו, לשמור עליו ולהתגרות. שר צריך להגיע בשביל להיות שם, מתי שצריכים אותו, מתי שצריכים את הכוח שלו, את ההזזה שלו של הכוחות. לא בשביל שישמרו עליו, ולהתגרות ביישובים ובאנשים – כי ראיתי אותו; אם הוא כל כך לא רוצה ערבים, הוא לא היה מבקש מהם להצביע בשבילו. ושמעתי את הריאיון שלו עם מג'דלי. הוא אמר: אין לי שום דבר עם הערבים. להפך, תצביעו בשבילי. הוא ביקש מהם להצביע בשבילו, לא אני. הוא ביקש שיצביעו בשבילו. ואם ביקש שיצביעו בשבילו, שייתן להם את הביטחון. אבל הוא לא מצליח לתת להם את הביטחון. הוא נכשל. וכשאני אומר שר נכשל – עובדות ותוצאות.
כשאני אומר שבפחות משלוש שנים וחצי נרצחו במדינת ישראל יותר מ-1,020 בני אדם, וזה לא רק בחברה הערבית, זה גם בחברה היהודית, זה בכל מקום במדינת ישראל, זה אומר שהשר נכשל. כשאני אומר ש-87% מהקבלנים במדינת ישראל נדרשו לשלם דמי חסות, פרוטקשן, שלא ישרפו להם את הכלים, שלא יפריעו להם בעבודה, זה אומר שהשר נכשל. כשאנחנו אומרים שכל עסק היום במדינת ישראל נדרש לשלם פרוטקשן, שלא ישרפו לו את העסק שלו, זה אומר שהשר נכשל. כשאנחנו רואים מישהו מגיע לבית ומפיץ את הסרטון שלו, ודופק בדלת שיפתחו לו את הבית, בשביל לירות בהם עם אקדח, וכשאף אחד לא מגיע לפתוח לו את הבית – הוא יורה לתוך הבית, זה אומר שאיבדנו את המשילות, ואיבדנו את השליטה, ואנחנו נכשלנו; לא אנחנו – הממשלה נכשלה, השר נכשל. מי שאחראי על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל הוא שנכשל, מי שלא נותן להם את הביטחון.
ואל תספרו לי סיפורים. כל מה שעשית, השר, בבתי הכלא עם האסירים הביטחוניים, כל הכבוד. מצדיק אותך. אבל בואו נבדוק את המשילות, בואו נבדוק את הביטחון האישי של האזרחים. השר שעולה לענות לי, תצא החוצה ותשאל את האזרחים אם הם מפחדים או לא מפחדים; אם אימא רוצה לשלוח את הבן שלה לגן לשחק לבד ולחכות לו בבית או לא. תשאלו אותם. תראו אם המצב יותר טוב עכשיו ממה שהיה לפני זה, בממשלת השינוי. תשאלו את האנשים. ואז אתם תבינו שהשר נכשל. לא על כל דבר צריך לבוא ולהגיד מה עשיתי, ש-30 שנה לא היה שר שעשה מה שאני עשיתי. 30 שנה לא היה איבוד משילות כמו בתקופה שלך.
אבל שוב אני מזמין אותך, השר, ואומר לך, בוא אני ואתה נצא, נסתובב בעסקים, גם בחברה היהודית, גם בחברה הערבית, ונשאל את האנשים שם איך הם מרגישים, אם הם משלמים פרוטקשן או לא. בוא נלך למקומות עבודה. בתשתיות נשאל את הקבלנים: נדרשתם לשלם דמי חסות או לא נדרשתם לשלם דמי חסות? תבוא עם תוכנית. ואני אומר לך, אני אגיע למשרד לביטחון פנים – אני מחזיר את השם – ואני עם תוכנית מוסדרת מעכשיו. אני כבר עובד על זה יותר משנה. ואני אגיד לך – מטה בשיתוף פעולה של השב"כ, של המשטרה, של הפרקליטות, של מס הכנסה. את זה אפילו לא עשיתם, אפילו את זה לא כינסתם. היושבת-ראש, ישבנו בוועדה ושאלנו: מתי התכנסו? אמרו לי: במאי 2025. שנה שלמה לא התכנס המטה שאמור להילחם בפשיעה.
מעצרים מינהליים – למה לא לעשות מעצרים מינהליים? הרי אנחנו יודעים ש-x, עבריין, משפחת פשע, ארגון פשע, הולך לרצוח מישהו, למה לא עוצרים אותו במעצר מינהלי?
מדינת ישראל צריכה להחזיר את המשילות. ממשלה, תפקידה לתת את הביטחון לאזרחיה.
יש לי שלוש דקות. תשמע, שמעתי אותך השר בקשב רב.
לא, אתה דיברת בהתחלה על סבא שלך, שיהיה זכרו ברוך. אני שמעתי אותך כשדיברת והתייחסת לנושא הפשיעה.
לזרוק את זה על בתי משפט, על היועצים המשפטיים, זה הכי קל. אני אגיד לך, השר, אם היית אומר לי משהו אחר הייתי יכול לקבל. הרי בית המשפט פוסק - - -
כשבתי המשפט לא נותנים את עונש המינימום שאנחנו רוצים, תביאו את זה לכאן. אתם כמעט ארבע שנים יושבים כאן.
לזרוק את זה על בתי המשפט זה הכי קל. לזרוק את זה על יועצים משפטיים הכי קל.
אתה רוצה לשמוע משהו? אני ישבתי - - -
אני אומר לך: תביא עונש מינימום, ואני אעשה את זה. נביא עונש מינימום. נביא גם מעצרים מינהליים לאותם פושעים, לא ניתן להם להשתלט. אתם לא תצביעו איתנו; אתם תצביעו לא איתנו. ראינו אתכם כשהייתם באופוזיציה – מה עשיתם ואיך הצבעתם. רק לא להצביע לטובת מדינת ישראל. תביאו חוקים לטובת האזרח, נצביע ונהיה איתכם. אבל אתם לא מביאים חוקים לטובת האזרח. הכי קל להגיד: בתי משפט. הרי אנחנו כאן מחוקקים, ובתי המשפט עובדים לפי מה שאנחנו מחוקקים. תעשו עונש מינימום. למה לא עשיתם את זה בשלוש שנים וחצי? למה לא הבאתם את זה?
ואני אספר לך יותר. אתה זרקת על בתי משפט. היינו בדיון על נושא של הביטוח; על עסקים שנשרפו להם האוטובוסים, עסקים ששרפו להם את מקומות העבודה שלהם. הגענו והיינו בוועדה בשביל לתת להם ביטוח, שהמדינה תיתן להם ביטוח. הגיע נציג של המשרד לביטחון לאומי, ואז אנחנו שואלים אותו: מה אתם עושים? אומר לנו: המשרד לשוויון חברתי מכין החלטת מחליטים בנושא. המשרד לשוויון חברתי אחראי על הביטחון של אזרחי מדינת ישראל. לזה הבאתם כאן בממשלה שלכם, בתקופה שלכם.
אני אומר לכם, כל אחד שנרצח הוא אבא, אח, סבא. אם לא נעשה את הכול בשביל לעצור את הרציחות האלה, מדינת ישראל מפסידה. אתם יודעים כמה זה עולה לנו כלכלית? מיליארדים זה עולה למדינת ישראל כל הפשיעה הזאת.
1,337 מילים של חמד עמאר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.