קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אפשר לחלק ביני לבין מירב חמש וחמש?
גברתי היושבת בראש, מכובדיי חברי הכנסת, אדוני השר, יש לי הרבה מאוד מה לומר על מה שמתחולל כאן בימים האחרונים, לרבות בסדרת מופעים מבישים היום בוועדות וגם במליאה, אבל ברוך השם, יש לנו עוד ערב ולילה ארוכים לפנינו, ויהיה לי זמן לומר את כל אשר על ליבי. ודווקא בעניין - - -
לא את כל אשר, אבל על רגל אחת אני אצליח לבטא את תחושת הקבס שיש לי ממה שהתרחש כאן בבית הזה בימים האחרונים. אבל דווקא מכיוון שסביב הצעת החוק הזו, של חברתי מירב בן ארי, של יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן ושלי – מכיוון שיש פה רגע נדיר של הסכמה, והנושא הוא נושא מאוד חשוב, אז אני אשמור את רשמיי בכל יתר התחומים להמשך הערב.
אומר בקצרה, גם כדי להותיר זמן לחברתי חברת הכנסת בן ארי. בשנת 2021, בוועדת החוקה, שקדנו היטב על קידום הצעות חוק, בין השאר של חברת הכנסת בן ארי, גם של חברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין, אם אינני טועה – הצעת חוק שנועדה להסדיר את כל סוגיית שמירת הערכות של נטילת ראיות פורנזיות של נפגעות, בעיקר נפגעות, ונפגעי תקיפה מינית בחדרים האקוטיים בבתי החולים. חברות הכנסת שהציעו את החקיקה עמדו על העובדה שהערכות הללו מוחזקות ברחבי הארץ בתת-תנאים, באופן שגם פוגע בערך הפורנזי שלהן ומונע על כן את איתור העבריינים.
וגם יש בדבר חוסר כבוד כלפי הנפגעות שהסכימו ברגעים מאוד מאוד קשים ודרמטיים של הבדיקה, שתילקחנה מהן אותן בדיקות פורנזיות. ובמהלך שלקח לנו חודשים רבים, הוסכם – גם על דעת הארגונים שעוסקים בנושא הזה של טיפול בקורבנות פגיעה מינית – על מהלך גדול מאוד עם משטרת ישראל, של שמירת הערכות במרכז הלוגיסטי של המשטרה, באופן שיבטיח את איכות הראיות הפורנזיות. ובאמת, השקענו בנושא חודשים ארוכים.
בדיעבד התברר שלהצעת החוק של החקיקה המתוקנת ישנו עקב אכילס אחד, והוא נוגע לברירת המחדל ושמירת הערכות. מתוך כבוד לאוטונומיה של הנפגעות, קבענו בחקיקה המקורית שעל מנת להעביר את הערכה למרכז הלוגיסטי של המשטרה, נדרשת הסכמה אקטיבית של הנפגעת. בדיעבד, כשאנחנו בודקים את התוצאות, אנחנו מגיעים למסקנה שיש משהו לא הוגן בלבקש את ההסכמה האקטיבית מהנפגעות. הצעת החוק מבקשת דבר פשוט, להפוך את ברירת המחדל, ולקבוע – כמובן תוך יידוע מלא של הנפגעות – שהערכה שתילקח בחדרים האקוטיים על ידי הצוותים הרפואיים תועבר אל השמירה במרכז הלוגיסטי של המשטרה, אלא אם הנפגעת מסרבת לכך, ואז הערכה תישמר בבית החולים. אנחנו מאמינים שהיפוך ברירת המחדל מן הצד האחד, ישמר את האוטונומיה של הנפגעות, כי ייאמר להן בצורה ברורה שהן יכולות לסרב להעביר את הערכה. מצד שני, הדבר יבטיח באמת את היעילות של מעשה החקיקה.
אני רוצה להזכיר, ובזה אני אסיים, שהשדרוג הדרמטי בשמירת הערכות – כתוצאה מהחקיקה ועכשיו כתוצאה מהתיקון – משיג שתי מטרות: המטרה הראשונה היא היכולת להבטיח צדק בעבור אותן נפגעות, כי יש כאן עלייה גבוהה בסבירות שניתן יהיה גם לאתר וגם להרשיע את הפוגע. הדבר השני שאנחנו משיגים, והוא לא פחות חשוב, הוא בעצם היכולת שלנו למנוע תקיפות מיניות בעתיד כלפי נפגעות אחרות על ידי אותם עבריינים, בכך שבעצם הדין ימוצה. לכן יש פה גם צדק כלפי העבר וגם צדק כלפי העתיד.
אני רוצה להודות גם ליוזם החוק, יושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן, שפעל כאן יחד עם מירב, ויחד איתי. תודה רבה.
512 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.