קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. מכובדי יושב-ראש הכנסת, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, השר דיכטר - - -
אלון, אני חייב לומר – דיברנו על זה – אני חושב שהמוטיבציה שלך היא בהחלט ראויה, לחשוב איך אנחנו יודעים בעצם להסיט מפעלים לכיוון הפריפריה, זה הרעיון. לחלופין, לגרום למפעלים לתעדף את הפריפריה על פני המרכז. אנחנו מדברים בעיקר על הצפון והדרום. ואני רוצה לומר לך שעל העניין הזה אני כשר הכלכלה והתעשייה וגם מי שאחראי על סחר חוץ, יש לנו דיונים ארוכים על הנושא הזה כמעט כל דיוני תקציב, ואני רוצה לשתף אותך בפילוסופיה.
הפילוסופיה אומרת שמדינת ישראל, תודה לאל – אנחנו עושים היום כ-164 מיליארד דולר יצוא, ואני אומר לכם, אפשר להגיע לטריליון דולר יצוא תוך שני עשורים. איך עושים את זה? מסתכלים מה המדינה שלנו עושה טוב ושמים את הז'יטונים על התחומים שישראל חזקה בהם בשווקים הבין-לאומיים: בתחום ההייטק הקלאסי, ה-health tech, בריאות, אגרוטק, פודטק, כמובן כל הנושא הביטחוני ותעשייה מתקדמת.
יש לנו כיום כ-10,000 חברות בישראל שמתעסקות בייצור, ובעזרת השם אני רוצה לראות את המספר הזה הולך וגדל. איך עושים את זה? מסתכלים ומעודדים עסקים שמסתכלים לשווקים הבין-לאומיים. הרעיון – אלון, אתה מכיר את זה היטב – אתה צריך להיות עם מינימום 25% יצוא בשביל להגיע לרף של סיוע של המדינה. והרף הזה, יש בו היגיון רב. יש בו היגיון רב.
אני רוצה להגיד לכם, גם כראשי רשויות – אני הייתי ראש עיר בירושלים – אני רציתי את הסעיף הזה, כי אני רוצה שהחברות שמגיעות אליי לעיר ולאזור התעשייה יהיו עם עיניים ליצוא, כי בסופו של דבר זה כנראה שכר יותר גבוה, בסופו של דבר זה לאורך זמן, זה מייצר יתרון יחסי. לחלופין, אם אין לך את זה אתה יותר חשוף ליבוא ואתה יכול להיפגע. אנחנו רואים שהמפעלים שאין להם אוריינטציית יצוא, לאורך זמן יכולים להיפגע יותר מהר.
אנחנו עשינו מאמץ גדול, והדיונים שיש לנו עם האוצר – אני מקבל את האמירה שאומרת מינימום 25% יצוא כרף לסיוע של המדינה, כי בהינתן שהתקציב מוגבל – והוא מוגבל, לצערי, לעיתים – אתה צריך להחליט מה מהעסקים יגיע לפריפריה, האם יגיע עסק שיש לו יצוא או שאין לו יצוא. ובדילמה הזאת, כשאנחנו דיברנו עם ראשי הרשויות גם בצפון, גם בדרום, כולנו מבינים: בואו נייצר סל שירותים, סל של תמריצים שמביא את העסקים הנכונים לפריפריה.
אני רוצה להוסיף עוד נושא שנקרא – דיברנו קודם על התחומים שישראל חזקה בהם, קוראים לזה אשכול עסקי, cluster עסקי, ואנחנו מתאימים את הקלסטרים העסקיים, את התחומים שבהם אנחנו רוצים לפתח ולקדם, למה שנמצא ממילא בפריפריה: בירוחם יש מנחת לכטב"מים, אז אנחנו מעודדים עסקים של רחפנים וכטב"מים לירוחם.
במצפה רמון – חלל; בנהריה יש אזור שאנחנו רוצים ללכת על גנומיקה, בתחום הבריאות; בעכו – ביטחוני, וכן הלאה. ולכן, כשאנחנו צובעים את האזורים ואנחנו מעודדים – יש לנו למעלה מ-30 ראשי ערים שבשנים האחרונות צבעו את אזור התעשייה שלהם סביב איזשהו יתרון יחסי. אני בדעה שכשאנחנו הולכים לפריפריה, לצפון, לחבל תקומה, ואנחנו עושים עבודת מטה להגדיר את התחומים שבהם יש לאזור יתרון יחסי, להשאיר את רף ה-25% ולייצר סל של תמריצים שכן מביא עסקים איכותיים וכן מביא תעסוקה עתידית שהיא מחזקת את הפריפריה.
לא כל עסק עונה על כל הקריטריונים האלה, וזה בסדר, ואנחנו בסך הכול מנסים לצלוף ליתרון היחסי של כל אזור בצפון ובדרום ולהשאיר את רף היצוא כמין אינדיקציה שאומרת: חברים, מי שעובר את הרף הזה חושב על הבין-לאומי, ובסופו של דבר אני מאמין שתורם תרומה סגולית יותר גדולה למדינת ישראל ולעתיד התעסוקה באותו אזור.
אני רוצה לומר לך עוד דבר. אנחנו במקרה השבוע השקנו חמישה מסלולים חדשים לצפון בעיקר – לא בעיקר, רק לצפון. סך הסיוע של המשרד שלנו עבר את ה-600 מיליון שקל, והפעם, רק עכשיו, חמישה מסלולים: אחד מהם זה כמובן שיקום ושימור לעסקים בצפון; עידוד קליטת הנדסאים ובוגרי תארים ב-30%, בסיוע ב-30% במענקי מדינה, בשביל לקלוט איכות; תמריצים מיוחדים להקמה, הרחבה או העתקה של מפעלים שכן עונים לקריטריונים הללו; מסלול האצה וצמיחה ועם משרות חדשות ואיכותיות; וגם מבנים לתעשיית הייטק – אנחנו מוכנים לסייע, להרים אותם, על מנת להביא עסקים עם ערך מוסף גבוה לצפון.
במכלול, אני גם אמרתי לך, בוועדת שרים לענייני חקיקה הנושא הזה עלה, אנחנו חשבנו שאולי בכל זאת נוכל לדבר עם האוצר לעשות משהו יותר דיפרנציאלי בנושא הזה, אבל הדבר הזה לוקח זמן. אם תיתן לנו שבועיים, נחזור ונדון ונבחן שוב אם אפשר או אי-אפשר לעשות משהו דיפרנציאלי. אם אתה מתעקש להצביע, אני אבקש מחבריי להצביע נגד ההצעה כפי שאתה מניח אותה על השולחן. השאלה אם החברים רוצים שאני אישאר רגע על הדוכן עוד. איפה אופיר?
717 מילים של ניר ברקת. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.