קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מברך על החוק, למרות שבגילוי נאות, אני חושב שהפתרון האנרגטי של העולם מצוי באנרגיה גרעינית, אבל אפשר לדבר על זה. אני לגמרי בעד לייצר אנרגיות נקיות יותר, חדשות. לא משנה, לא ניכנס לזה. לא על זה רציתי לשוחח.
היום התקיים דיון, היום ואתמול הכנסת כמרקחה. זה התחיל מחדר ועדת המדע והטכנולוגיה והמשיך לוועדת הכנסת, הדיון בחסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב. האירוע הזה הוא כביכול סמי-משפטי, אבל האירוע גמור, זה לא רלוונטי בכלל. אף אחד לא ישנה את דעתו כנראה, לא מהקואליציה, אולי גם לא מהאופוזיציה. אבל נראה שהסיפור הזה הוא באמת גמור, היא תקבל את החסינות שלה. במשך שבע שעות ברוטו וחמש שעות נטו שטחה חברת הכנסת גוטליב – שיש לציין שהיא מוכשרת, ויש אף שיגידו תיאטרלית – אלף ואחד טיעונים, באמת. ואני הייתי בטוח, אגב, הייתי בטוח שאני אגיע וואללה, יהיה פה איזה טיעון משפטי.
אולי אתה יושב ליד טלי, אולי אתה רוצה להיות טלי, אולי אתה הולך כמו טלי, אבל אתה לא טלי.
אבל אתה לא טלי. אני מדבר על טלי.
בסדר גמור, אתה חבר כנסת, אני יודע.
אתה רוצה שאני אפרגן למה? דיברתי על טלי, לא עליך.
לא משנה. היה לך טיעון אחד שאני חושב שאיסמן, פרקליט המדינה, רצה לענות לך ולא ממש היה ניתן, לגבי כמות הנחקרים. אבל זה לא האירוע. תן לי עוד 30 שניות, אחרי זה אני אנסה לדבר מהר. אם אתה הגון לפחות עם עצמך, ברמה המשפטית, כטיעון משפטי – אפס טיעונים. היה שם הרבה על רונן ברגמן, ועל הנובה, ועל טייסי חיל האוויר, ועל אמ"ן ועל שב"כ ועל מוסד, ועל שיחה שיורטה בין המודיעין האמריקאי למוסד. הטענה המרכזית – אני רוצה לסבר את האוזן של כולם, כי זה מלא מלא פרטים. הטענה המרכזית של טלי גוטליב היא שהיה אירוע של בגידה שכולם רקמו. כל ראשי הארגונים רקמו מזימה להפיכה כנגד ראש הממשלה, וכתוצאה מזה קרה 7 באוקטובר. זו הטענה המרכזית.
אני רוצה לומר לכם במשפט ב-30 שניות שייתנו לי: טלי גוטליב סיכנה את ביטחון המדינה. היא הפקירה שם של סוכן שב"כ שאסור על פי חוק. לא סתם אסור בפרסום על פי חוק – יש משמעות לשם שלו, יש משמעות לפעילות שלו, יש משמעות למשפחה שלו, יש משמעות לביטחון שלו. יש משמעות. אם לטלי גוטליב היו קוראים טאלב, אם טלי הייתה טאלב, היו תולים אותו פה בארבע וחצי דקות דיון, אם היו קוראים לה טאלב. אבל לטלי יש חסינות, ולטלי יש רוב, והרוב פה קובע. גם אירוע פסיכוטי באמת, שמישהו עושה עבירה – הוא עשה עבירה, עשה, הפקיר את ביטחון מדינת ישראל. נקודה. אם היו קוראים לה טאלב, היא הייתה מודחת היום מהכנסת, במקרה הטוב, אגב, אני לא בטוח שהיו מאשרים לה אפילו מונית, לטאלב, אבל טלי היא פריבילגית, כי יש להם רוב. יש להם רוב למעונות, יש להם רוב לחוק-יסוד: לימוד תורה, יש להם רוב אפילו למנות את מבקר המדינה, שהוא היה עורך דין פרטי. יש רוב, ולפיכך יהיה רוב גם לתת עיר מקלט לעבריינים בדוגמה של הדיון בכנסת.
נגמר הזמן, נכון. נגמר הזמן. בסדר גמור. אתם רוצים שאני ארד – משפט אחרון. אם את רוצה שאני אעלה בהסתייגויות של שנייה-שלישית, תמשיכי להגיד לו: תן לו לסיים. אני יכול לעלות, אז תני לי לסיים בעשר שניות. בסדר גמור. משפט אחרון. יש לכם רוב – אתם צודקים – להעביר את כל מה שאתם רוצים, אבל הרוב הזה ישתנה. אתם ממשלה של אלפקות, לא פחות – פשוט יורקים על הציבור.
551 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.